15/09/2026
הלב שקיבל בגיל 17 – והחיים שבאו אחריו
בגיל 17 עמית פישר היה עסוק במה שמעסיק לא מעט נערים בגילו: צווים, גיבושים, אימונים והחלום להיות לוחם. הוא היה בכושר מצוין, ולכן כשהתחיל להרגיש לא טוב והתסמינים הזכירו דלקת ריאות, הוא קיבל אנטיביוטיקה ... אלא שרופא המשפחה הבחין בצילום החזה במשהו מדאיג: הלב של עמית היה מוגדל מאוד.
משם הכול קרה מהר.
עמית נשלח מיד לשיבא ואושפז בטיפול נמרץ. מצבו הידרדר, ובתוך שעות התברר שהלב שלו לא יוכל להמשיך לשאת אותו.
למחרת כבר נמצא עבורו לב להשתלה.
התורם היה בן 18 בלבד, שנהרג בתאונת דרכים. בשנת 2007, ברגע אחד של כאב עצום למשפחה אחת, התקבלה החלטה שאפשרה להציל את חייו של נער אחר.
עמית היה אז בן 17. היום הוא בן 36.
כמעט עשרים שנה פועם בו הלב שקיבל באותו יום. במהלך השנים נוצר קשר בינו לבין אמו של התורם, קשר שנשמר עד היום.
אחרי שהחלים עמית התנדב לצה"ל, למד מדעי המחשב והפך למפתח תוכנה. הוא גם בחר לחתום על כרטיס אדי, ובהמשך התנדב לספר לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב על השתלת איברים דווקא מהמקום שלו – מקומו של מי שקיבל את מתנת החיים.
לפני שנה הוא התחתן.
ולפני שבועיים וחצי קרה עוד משהו.
עמית הפך לאבא.
ויש בבית עוד מישהו שכבר התרגל לחלוק איתו את החיים: "עוגה", כלב שעמית אימץ לפני ארבע שנים, אחרי שראה בפייסבוק פוסט על כלב שנמצא בחברון ומחפש משפחה.
תרומת איברים מעניקה עוד שנות חיים.
אבל....
לפעמים היא מעניקה את כל מה שעוד לא הספיק לקרות:
צבא. לימודים. מקצוע. אהבה. נישואים. כלב שאומץ בדרך.
ובת קטנה אחת, שאבא שלה כמעט לא זכה להגיע לגיל 18.
כרטיס אדי – כי מאחורי כל חתימה יכולים להיות חיים שלמים שעוד מחכים להתחיל.
לחתימה על כרטיס אדי >>adi.gov.il