23/02/2024
בלב שכונת מגורים בתל אביב-יפו נמצא המפגע הסביבתי, החברתי, התחבורתי והמגדרי הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל: התחנה המרכזית. המבנה המפלצתי שעוברים בו כ-6000 אוטובוסים מדי יום הפך למוקד פשיעה כך שהתושבות והתושבים חשופים להטרדות ואלימות בנוסף לזיהום מסכן חיים.
מדידות בסביבת התחנה מעידות על זיהום אוויר חריג מתמשך הגבוה פי 4 (!) מהנחיות ארגון הבריאות העולמי. למשל, נמדד ריכוז חנקן דו חמצני גבוה בכ-30% מהערך המותר בחוק, ו-31 חריגות יומיות של חלקיקים נשימים עדינים כשהתקן מאפשר עד 18 חריגות. חשיפה מתמשכת למזהמים אלה קשורה להחמרה במחלות לב-ריאה ואף לעלייה בתמותה.
שולה קשת, חברת מועצה ופעילה פמיניסטית מזרחית תושבת נווה שאנן, פתחה במאבק למנוע את הקמת התחנה עוד ב-1989. מאז, היא מובילה את מאבק התושבים לפינוי התחנה - אחד המאבקים החברתיים והסביבתיים החשובים בישראל - יזמה עשרות הפגנות, עתירות לבתי משפט, דיונים בכנסת, במשרדי ממשלה ובעירייה, ואליה הצטרפו אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה ופעילים חברתיים וארגוני סביבה.
בעיריית תל אביב-יפו ניסו להכחיש את הזיהום ולהסתיר את הנתונים מהתושבים. המאבק העיקש הוביל להכרזת המשרד להגנת הסביבה על התחנה "כאזור מוכה זיהום אוויר". חולדאי הודיע על תכנית לסגירתה - אך כעבור שלושה חודשים חזר בו ודחה את פינוי התחנה בשנתיים לפחות. כל יום גובה מחיר בבריאות התושבים. נתוני משרד הבריאות וקופות החולים מראים תחלואה מוגברת של סרטן ריאות, מחלות לב ואסטמה.
כ-4,500 ילדות וילדים לומדים וגרים בשכונות קריית שלום, נווה שאנן ושפירא. לפי תחקיר של "שקוף" חשף, הילדים שגדלים באזור התחנה סובלים מתחלואה עודפת. למרות זאת, עיריית תל אביב-יפו התנערה מהתחייבותה להציב תחנת ניטור אוויר בבית ספר שורשים הצמוד לתחנה. חולדאי מזלזל בפחדים של משפחות החיות באזור מוכה זיהום בעיר החזקה ביותר בישראל.
התנערות העירייה מאחריותה מאלצת את התושבים להמשיך להאבק על הזכות הבסיסית לחיים, הזכות לנשום אוויר ולא רעל, וללכת ברחוב בלי לסבול מהטרדות ואלימות.
שולה קשת: ״מדובר בפיקוח נפש אבל גם הזדמנות לתיקון אמיתי. פינוי התחנה יאפשר לבנות במקומה דיור ציבורי וחברתי, לקדם מסחר, לטפח שטחים ירוקים ולהקים מרכזי תרבות ומרכזים קהילתיים לאוכלוסיות המגוונות שגרות באזור. המאבק שלנו הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק על הדמוקרטיה. אנחנו לא רק דורשות שנבחרי ציבור ישימו את החיים שלנו בראש סדר העדיפויות אלא גם מקדמות פרקטיקות דמוקרטיות של שיתוף ציבור כנגד שלטון עירוני ריכוזי ודורסני.”