21/06/2026
לקוראי הצרפתית שלנו:
קבלו המלצה של הספרן, מרדכי (français en bas):
החיים שלכם עמוסים ❓ מצטברות לכם תלונות חסרות מענה ❓ או שאלות ללא תשובה, אפילו הכי פעוטות ❓
הנה לכם כמה סיבות לקרוא את המונודרמה ״החבילה: מחזה לגבר בודד״ מאת פיליפ קלודל שזמינה אצלנו לקוראי הצרפתית.
במחזהו השני ביים קלודל לראשונה בתיאטרון וליהק את ז׳ראר ז׳וניו. שחקן הנודע יותר מכל בזכות 🎞סרט הקאלט ״כשהנערים שרים״ ושדווקא מיעט להופיע בתיאטרון באותה תקופה.
ז׳וניו משחק גבר בן כחמישים, ככל הנראה מובטל שאיבד את הכבוד העצמי שלו ומנסה לעניין אותנו בכל דרך אפשרית וממציא לעצמו חיים פלאיים (למשל לכל מקום שהוא מגיע, מתאהבים בו מיד).
מה יש בחבילה הכבדה הזאת ולמה הוא סוחב את השטיח המגולגל הזה כמו במסע צלב פרטי ❓ האם זאת אשתו שנפטרה או ביטוי ממשי של הבעיות שלו או שלנו ❓
האם יש בכלל קהל או שמא הוא מדבר לעצמו ❓ למה הוא שיקר לנו בהתחלה ❓ ואיך נדע שהוא דובר בסוף אמת ❓
חוסר האמינות של הדמות וכן ההתעקשות שלה על השלמת ציטוט חסר חשיבות אשר גובלת בשיגעון מהדהדות את ההשקפה של קלודל לפיה יצירה אמנותית צריכה להציב שאלות ולא תשובות.
השאלות נערמות ככל שהזמן עובר, עד כדי כך שאדם עלול לאבד את הצפון. הבלבול הזה משתקף במבנה המחזה אשר משלב תהיות על הקיום לצד הומור.
📦 ״כל מה שהיה זרוק בלי בעלים, ההתנוונות שלנו, המגרעות שלנו, ההבטחות שהתכחשנו אליהן , כל הכיעור שבעולם הזה ושבפעולותינו, עשיתי מכל זה חבילה גדולה״.
📦 ״רק זה חסר לי. ועוד בגיל שלי. כל שנה שוקלת אלפי טונות. אני הולך למות מחוץ. מחוץ תחת הגיל והחבילה שלי״.
=============
מקורות: ריאיון בצרפתית עם ז׳וניו וקלודל בשני חלקים
https://www.youtube.com/watch?v=Sx7zLw2GTdU
https://www.youtube.com/watch?v=0HLyYEdXfl4
(Sources : une interview en deux parties avec Claudel et Jugnot)
Toujours débordé❓Vous accumulez les plaintes sans pour autant recevoir de réaction❓ou bien des questions sans réponse, même les plus anodines❓
En voilà de bonnes raisons de découvrir le monodrame « Le Paquet » de Philippe Claudel, disponible pour nos lecteurs en français.
Dans sa deuxième pièce, Claudel met en scène pour la première fois au théâtre et a choisi Gérard Jugnot. Cet acteur, célèbre pour le film culte Les Choristes, n'a pourtant pas joué au théâtre depuis un bon moment.
Jugnot y joue un homme d'une cinquantaine d'années, probablement sans emploi, qui a perdu son estime de soi. Il essaie de nous intéresser par tous les moyens en se réinventant une vie miraculeuse (par exemple : partout où il va, les gens s'attachent à lui immédiatement).
Qu'y a-t-il dans ce lourd paquet et pourquoi traîne-t-il ce tapis enroulé comme dans une croisade personnelle ❓Est-ce sa femme décédée ou bien une manifestation de problèmes ou des nôtres❓Le public est-il présent ou bien parle-t-il tout seul❓Pourquoi nous a-t-il menti au début ❓Comment peut-on savoir s'il dit la vérité à la fin❓
Le manque de crédibilité du personnage et son insistance à compléter une citation sans importance, à la limite de la folie, font écho à la vision de Claudel, selon laquelle toute œuvre artistique doit poser des questions et non pas donner des réponses.
Plus le temps passe, plus les questions continuent à s'entasser, au point qu'une personne puisse être complètement déboussolée. Cette confusion apparaît aussi dans la structure de la pièce mêlant des réflexions sur l'existence et l'humour.
📦« Moi, j'ai seulement pris tout ce qui traînait, nos bassesses, nos veuleries, nos promesses reniées, toute la laideur du monde et celle de nos actes, et j'en ai fait un gros paquet. »
📦« Je n'ai plus que ça. Et mon âge aussi. Chaque année pèse des milliers de tonnes. Je vais mourir écrasé. Écrasé sous mon âge et sous mon paquet. »
Retrouvez l'univers de Gérard Jugnot sur Fnac.com : http://www4.fna...
