16/12/2014
'רואים טוב'- תנועה כלל ישראלית בבית היהודי
מצע רעיוני
מי אנחנו?
קבוצת אנשים בעלי רקע שונה, דתיים וחילוניים מאזורים גיאוגרפיים שונים, אשר יזמה הקמת קבוצת מתפקדים חדשה בבית היהודי, קבוצה כלל-ישראלית וחוצת מגזרים, במטרה לבטא רוח חדשה הנושבת בעם ישראל.
מטרתנו:
להגביר את הכוח שנמצא כיום בידי כל אחד מאתנו כאזרחים (הצבעה פעם בארבע שנים בקלפי), לכדי בחירת אנשים ראויים שיתמודדו לחברות בכנסת ישראל, והשפעה על מעשיהם והחלטותיהם כנבחרי ציבור גם במהלך כהונתם.
אמצעי:
התפקדות כקבוצה גדולה של אנשים עם מכנה משותף, חילוניים ודתיים, למפלגת הבית היהודי.
למה בבית היהודי?
במדינת ישראל יש מספר מפלגות בהן נערכות בחירות מקדימות (פריימריז). בבחירות אלה, חברי המפלגה , אשר משלמים דמי חבר סמליים, בוחרים את הנציגים שיתמודדו ברשימת המפלגה בבחירות הארציות לכנסת. אנו מזהים במפלגת הבית היהודי במתכונתה הנוכחית, ובמנהיגיה, מפלגה שערכיה תואמים באופן המדויק ביותר את המכנה המשותף של חברי הקבוצה, ושדרכה ניתן יהיה לקדם באופן המשמעותי ביותר את הנושאים הנגזרים מאותו מכנה משותף.
מהו המכנה המשותף?
אנו מזהים כיום רוח חדשה שמנשבת בעם ישראל. מדובר ברוח חיובית, בריאה, שנושאת בתוכה הרבה מאד אנרגיות של עשייה, של נתינה, של חיבור פשוט וטוב לעם ישראל, של ציונות במובן הראשוני והפשוט של המילה. רוח זאת מתבטאת ב:
אהבת ארץ ישראל - אמונה בזהות ובזכות הבסיסית, ההיסטורית, התנ"כית, והעכשווית של עם ישראל עם ארץ ישראל, על כל חלקיה.
אהבת מדינת ישראל - אנו רואים במדינת ישראל חשיבות גדולה בתקומתו הפיזית והרוחנית של עם ישראל. אנו מזהים בה מימוש הכיסופים העתיקים של העם היהודי לשיבת ציון ("היינו כחולמים").
אהבת תורת ומסורת ישראל - ישנה חשיבות עליונה למסורת היהודית על רבדיה השונים, ובהשפעה שלה על החיים הציבוריים והפרטיים במדינת ישראל, ללא קשר לרמת המחוייבות ההלכתית של כל אחד ואחד. המסורת היהודית שייכת לכל עם ישראל ואל לו לאף מגזר לקחת בעלות על התורה והמסורת. אנו חשים (באופן אינטואיטיבי) כי במובן מסויים, המושגים 'דתי' ו'חילוני' אינם רלוונטיים למציאות העכשווית במדינת ישראל, מאחר ורוב הצבור היהודי במדינת ישראל חש קשר כלשהוא למסורת ישראל ורואה את עצמו מחוייב אליה ברמות משתנות. לכן, אין מקום לבידול הקוטבי בין חילונים לדתיים, שלעיתים 'מתודלק' על-ידי גורמים בעלי אינטרס, המעוניינים בשיסוע החברה בישראל.
אנו מזהים שערכים אלה באים לידי ביטוי במפלגת הבית היהודי. הערכים הבסיסיים של מפלגת הבית היהודי חורגים הרבה מעבר למה שמכונה 'הציבור הדתי לאומי' (כפי שהוכיח פילוח הקולות בבחירת 2013). מכאן, שמפלגה זו צריכה לפנות לקהלים רחבים יותר שגם צריכים להיות מיוצגים במוסדות וברשימה לכנסת. אנו נפעל כדי לחזק מגמה מבורכת זו.
אנו חשים שמדובר ברוח שיש בה הרבה מאד ענווה ומוכנות לקבלה של השונה מאיתנו מתוך רצון לחיות ולבנות חברה בריאה וטובה יותר.
אנו מסתובבים בארצנו היפה ורואים הרבה מאד כוחות שפועלים בשטח, דוגמת: מכינות קדם צבאיות, תאי סטודנטים, ארגונים שמתעסקים בישוב ובשמירת ארץ ישראל ועוד. בארגונים אלה פועלים חילוניים ודתיים כאחד עם מטרות משותפות ועם הרבה כבוד הדדי. אנו שואפים למנף את הכוחות הללו לכדי השפעה משמעותית יותר.
סוגיות מרכזיות שאותם נפעל לקדם
1. פוליטיקה ערכית - אנו מזהים שחיקה בבסיס הערכי של הפוליטיקה בשנים האחרונות. לכן, בבסיס פעילות הקבוצה יש הבנה שהשיח הפוליטי צריך להיות ערכי. אנו נעשה כל מאמץ לתמוך בהחלטות ופעולות פוליטיות שנשענות על ערכים ולא על אינטרסים.
2. חיזוק המשילות (בדרום, בצפון, במזרח ירושלים וכו') - כחלק מהחזון ארוך הטווח שמדינת ישראל תכלול את שטחי יהודה ושומרון, לפחות באופן חלקי, על המדינה לאכוף את ריבונותה במקומות שיש רוב למיעוט הערבי. הסתלקות המדינה ממקומות אלה, משדרת חולשה ונותנת רוח גבית, בין היתר, למאבק הפלסטיני והאסלאמי במדינת ישראל.
3. חסד (כלכלה וחברה) - מדינה יהודית היא בראש ובראשונה מדינה שיש בה חסד. כלומר, מדינה נקיית כפיים (מבחינת שחיתות וכו') ושיש בה דאגה בסיסית וסולידאריות עם החלש (בניגוד למצב היום האינדיבידואליסטי, הקפיטליסטי והמנוכר). מדובר בנושא מרכזי, עליו דיברו הנביאים בבית ראשון (ולא על כשרויות ושמירת שבת).
באופן ממוקד יותר, נושא זה עוסק ביוקר המחייה (לרבות מצוקת הדיור), צמצום פערים חברתיים, שבירת מונופולים והגברת התחרותיות.
אנו מבינים את האילוצים הקיימים בניהול מדינה וכלכלת מדינה, אולם אנו מתייחסים על נקודת המבט שצריכה להשתנות, על הרצון להיות חברה טובה יותר, על הרצון ליצור כלכלה שמעודדת חסד ותרומה לחברה, בניגוד למצב הקיים, בו עשיית חסד היא במקרים רבים אנטי כלכלית.
4. זהות יהודית (דת ומדינה וכו') - אנו חושבים כי יש למצוא איזון נכון יותר בין דת ומדינה. בתוך כך, יש לבצע רפורמה בממסד הרבני והדתי, כך שיהפוך לחיובי, נגיש, ומחובר יותר לעם ולצרכיו, ופחות מחובר לפוליטיקות קטנות ולסיאוב (כדוגמת במערך הכשרויות שפעמים רבות מנוצל לעשיית כסף וחלוקת ג'ובים, כשבפועל רמת המחוייבות של המשגיחים למקצוע היא מזערית). על הממסד הרבני והדתי להיות נכון להתמודד עם האתגרים שהתקופה הנוכחית מציבה בפנינו (גיור למשל).
5. מערכת המשפט – בראייתנו יש לפעול כנגד המגמה שבית המשפט מכריע בהכרעות ערכיות כגוף לא נבחר שלא מייצג את הציבור.
6. מלחמה בבירוקרטיה (זה גובל גם במשילות) - התופעה הרווחת היום היא שהפקידים הבכירים עושים ככל העולה על רוחם, וחלק מההשלכות של זה היא הבירוקרטיה העצומה. לכן, יש צורך באנשים חזקים, אשר יכנסו לעובי הקורה ללא פחד, וינסו להפחית את האיום הבירוקרטי, ולהפוך את השירותים לאזרח לנגישים וידידותיים יותר. אין כאן עניין של דעה פוליטית כזו או אחרת, אלא מציאות מעוותת שכל אחד מאתנו שהולך למשרד ממשלתי נפגש בה.
ואחרי כל זה אנחנו מבינים שהתהליכים במדינת ישראל מתרחשים לאט. אין לנו אשליה שברגע העניינים השתנו כאן מקצה לקצה, אלא יש כאן תהליך שאנו רוצים לקדם כדי להגיע למקום טוב יותר.
