תחילת הדרך
ב-24 באפריל 1951 הועברו ארבע משפחות ממעברת ברנדייס אל החולות ליד קיסריה ע"י הסוכנות היהודית. חיל חלוץ זה שוכן באוהלים והיה מיועד להכין את הקרקע לעולים שיגיעו בהמשך על מנת לישב את המקום שנקרא אז מעברת חוף כרמל.
כמה ימים לאחר מכן אכן הגיעה הקבוצה הראשונה שמנתה 38 נפשות. בהמשך הגיעו עולים נוספים והוחלט להקים עבורם מבני קבע מצידו השני של הכביש. ב-1953 הסתימה הקמתם של 290 הבתים הראשונים. ר
ק בשנת 1953 נחפרה באר המים הראשונה באור עקיבא, ולאחר שנה חוברה העיירה לרשת החשמל הארצית.
התהליך המואץ של בניית השיכונים הסתיים בפנוי מלא של המעברה, אשר נותרו בה מבנים ריקים. בין השנים 1955 ו-1959 הגיעה האוכלוסייה באור עקיבא ליותר מ-2,000 נפש, ואליהם התווספו 150 משפחות עולים חדשות. קצב הבניה לא עמד בקצב הגידול, ושוב נדרשו פרנסי העיר ליישב חלק מהאוכלוסייה במבני המעברה הישנים.
בראשית שנות ה-60 מונה אור-עקיבא כבר כ- 5,000 תושבים. וב-1966 החל חיבור הבתים לרשת הביוב, תהליך שימשך מספר שנים. בשנות ה-70 הגיעה לעיר עלייה גדולה
מהקווקז, והיישוב גדל לכ-8,000 תושבים. בשנות ה-90 קלטה העיר גל עלייה גדול מברית המועצות לשעבר – מעל 3,000 איש. ב-1996 מנתה כבר אוכלוסיית העיר 16,000 נפש. כיום, מונה אוכלוסיית העיר כ-20,000 תושבים, והשטח המוניציפאלי שלה משתרע על פני כ- 4,430 דונם.
מבט לעתיד
עיריית אור עקיבא מפתחת תוכנית מתאר עד לשנת 2025 ושמה לעצמה למטרה להגדיל את אוכלוסיית העיר עד ל40,000 תושבים. חזוננו הוא הפיכתה של העיר לישוב איכותי ומשגשג, בו מתקיימים מרכזי בילוי, תרבות, חברה ותעסוקה המשמשים את תושביה ואת ישובי הסביבה.
תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :
שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור
מתחם שפירא (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,250 יחידות דיור
שכונת אור קיסריה (השכונה הדרומית)- בתכנון עד 2,200 יחידות דיור
אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור
אם השלמתו, יכיל מתחם התרבות של אור הכולל כעת את הקונסרבטוריון והספרייה העירונית גם את "בית יד לבנים" ואת מוזיאון "שערי הארץ" שיספר את סיפור העליות לישראל. המיזם החדש יבנה מצפון למגרש החנייה ובהמשך לגן הבנים. הפרויקט הופקד בידיה היצירתיות של האדריכלית בתיה סבירסקי מלול, מהארכיטקטים המובילים בישראל שעמדה גם מאחורי התכנון של היכל התרבות.
יתרונותיה של העיר
מיקומה הייחודי של אור עקיבא באמצע הדרך שבין חיפה ות"א, והיותה ישוב עירוני בלב סביבה כפרית וכפרית-עירוניים בדופן המערבית של בקעת הנדיב, מספקים לה את התנאים הדרושים לקידום המטרות והיעדים של התכנית. תורמת גם קרבתה של העיר לערכי טבע ונוף המקיפים אותה: חוף ים, נחל, שמורות טבע , כמו גם מוקדי תיירות: קיסריה, אמת המים, מבצר שוני ועוד.
אור עקיבא נמצאת בין שני צירי תחבורה ארציים ראשיים, ובקרבת צירי רוחב ארציים ואזוריים, כן עוברים באזור קווי הרכבת חיפה תל-אביב ובעתיד גם חיפה ירושלים. תנאים המאפשרים לנו לשפר את הנגישות של אור עקיבא לסביבה הקרובה והרחוקה ולהיפך.
נתונים בסיסיים
אור עקיבא נמצאת במישור החוף במרחק של כ-40 ק"מ מחיפה לצפון, כ-60 ק"מ מתל-אביב לדרום וכ-10 ק"מ מחדרה לדרום-מזרח. יישובים שכנים נוספים הם קיסריה, הגובלת לה ממערב, יישובי דרום המועצה האזורית חוף הכרמל, בנימינה (כ-5 ק"מ) למזרח וזכרון יעקב (כ-10 ק"מ) לצפון-מזרח.
כביש 4 וכביש 2 תוחמים את אור עקיבא ממזרח וממערב. כביש 2 מפריד בין אור עקיבא לקיסריה (יישוב), הגן הלאומי קיסריה וחוף הים.
שטחה המוניציפאלי של אור עקיבא הוא כ-3,000 דונם. תוכניות להגדלת שטח היישוב לצפון ולדרום, נמצאות בטיפול לקראת אישור גבולות מוניציפאליים על ידי משרד הפנים.
מעמד מוניציפאלי: עד לשנת 2001 לאור עקיבא היתה מועצה מקומית. בשנת 2001 היישוב קיבל ממשרד הפנים מעמד של עיר.
דמוגרפיה:
אוכלוסיית אור עקיבא מורכבת בעיקר מעולים משלושת גלי העלייה. עולי שנות ה-60, שרובם עולים ממרוקו, יחד עם עולים מרומניה, עיראק ובמספרים קטנים יותר מארצות אחרות. עולי שנות השבעים – בעיקר מהקווקז, ועולי שנות ה-90 מארצות חבר העמים. עם הגעתם של גלי העלייה, נבנו שכונות חדשות, תהליך שיצר הפרדה גיאוגרפית מסוימת בין קבוצות העולים. עם הזמן, הפרדה זו טושטשה על ידי תנועה של תושבים בין השכונות לשיפור תנאי הדיור שלהם.
