08/09/2026
כל המדליות נמצאות בטלפונים שלנו 🥇🥈🥉
מונדיאל שלם מתרחש בטלפון הנייד שלכם 📲
יש בו זהב. לא הרבה, משהו כמו 30 מיליגרם, כסף ונחושת, יש בו גם פלטינה, נאודימיום, שככל הנראה הגיע מסין, פלדיום מרוסיה או דרום אפריקה, קובלט מקונגו, ליתיום מצ'ילה וניקל מאינדונזיה, יש בו גם אינדיום, גליום, גרמניום ועוד רשימה ארוכה של חומרים שנמצאים בכמויות זעירות, משהו כמו 60 חומרים שהעולם מגדיר כקריטיים. לא מפני שהם נדירים או שהם יקרים יותר מזהב, אלא מפני שהטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה היום פשוט לא יכולה להתקיים בלעדיהם.
אז איך מיליגרמים זעירים של חומרים בתוך הטלפון שלכם הופכים לתעשייה של טריליוני דולרים? למה מדינות מתחרות על חומרים שאפילו לא שמענו עליהם? ואיך החדשנות הישראלית יכולה לשנות את התמונה?
האזינו עכשיו לפרק "ממה עשוי הטלפון שלי?" בפודקאסט התשובה עם דורון פישלר:
https://doronfishler.com/episodes/%d7%9e%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%98%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99/
החומרים האלה נמצאים בכל סוללה, מסך, מגעים ומגנטים. כדי לייצר טלפון, מחשב, סוללה או חוות שרתים, צריך המון חומרים שונים שמגיעים ממקומות שונים ומחסור, אפילו באחד מהם, יכול לתקוע תעשיות שלמות. אנחנו אוהבים לחשוב שהכלכלה של היום היא כלכלה של מידע, ענן ודברים שקיימים בעולם הווירטואלי, אבל הענן הוא בסופו של דבר המון מחשבים שנמצאים במקום פיזי והמחשבים האלה עשויים מחומרים שצריכים להגיע מאיפשהו. בגלל זה קוראים להם מינרלים קריטיים. כי זה בדיוק מה שהם - קריטיים.
בישראל כנראה לא נמצא מחר מכרה ענק של גרמניום. אבל זה לא אומר שאין לנו מה להביא לשולחן. בדיוק להפך. כבר היום חברות ישראליות משתמשות בבינה מלאכותית כדי להבין איפה כדאי לחפש מרבצים, לפתח דרכים טובות יותר להפיק ולזקק חומרים, לייצר סוללות שזקוקות לפחות חומרי גלם ולהחזיר לשימוש מינרלים שכבר נמצאים במכשירים ובסוללות שסיימו את חייהם. זה הרעיון שעומד מאחורי אתגר המינרלים הקריטיים הראשון של רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות.