כליר שירותי רגולציה - Clir

כליר שירותי רגולציה - Clir At CLIR, we specialize in regulatory compliance for food and food supplement importers in Israel.

CLIR | Regulatory Experts for Food & Supplement Imports
Helping importers stay compliant, register and label their products, grow faster, and avoid regulatory risks. 19+ years of experience in food regulation & QA. With over 19 years of experience and more than 28,000 product approvals, we support our clients in securing import licenses, managing MOH submissions, and building proactive regulatory

systems. We work with leading companies such as Carrefour, Leiman Schlussel, we also take part in Knesset Committees and in the chamber of commerce, helping shape policy and bring our clients’ voices to the table. Whether you're launching a new product or streamlining ongoing imports — CLIR helps you do it faster, safer, and with full clarity.

📞 Contact us: 072-3341745 | 🌐 Visit: https://clir.co.il

"אבל התקן כבר לא רשמי, נכון?"אחד הדברים שאני הכי אוהבת (ולפעמים גם הכי מתסכלים...) בעבודה ברגולציה הוא שאין כמעט תשובות ...
17/06/2026

"אבל התקן כבר לא רשמי, נכון?"
אחד הדברים שאני הכי אוהבת (ולפעמים גם הכי מתסכלים...) בעבודה ברגולציה הוא שאין כמעט תשובות של "כן" או "לא".

לאחרונה, במהלך בדיקת מוצר לפני רישום,
מצאתי את עצמי שוב עוברת על אותה שרשרת שאלות
שאני שואלת כמעט בכל פרויקט:

✔️ האם קיים תקן למוצר?
✔️ האם התקן עדיין רשמי?
✔️ אם בוטלה הרשמיות – האם היא בוטלה לכל הסעיפים או רק לחלקם?
✔️ ואילו דרישות עדיין מחייבות?

לכאורה, אפשר להיכנס לאתר משרד הכלכלה,
לראות אילו סעיפים בוטלו
ואילו נשארו בתוקף, ולסמן וי.

אבל כאן בדיוק מתחיל החלק המעניין.
במקרים מסוימים,
גם אם סעיף מסוים כבר אינו
מופיע כסעיף הרשמי בתקן מסוים,
צריך לעצור ולבדוק שכבה נוספת של חקיקה.
לדוגמה – חוק הגנת הצרכן.

ולפעמים דווקא שם מגלים שדרישה
שנראתה כאילו "נעלמה"
עדיין מחייבת מכוח חקיקה אחרת.

וזה בדיוק מה שהופך את
העבודה שלנו למורכבת כל כך.

בסופו של דבר, כשיבואן חותם על הצהרה שהמוצר עומד בדרישות החקיקה, הוא לא מצהיר על עמידה בדרישה אחת או בתקן אחד.

הוא מצהיר על עמידה במכלול שלם של דרישות,
תקנים, תקנות וחוקים, שלפעמים
"מדברים" אחד עם השני,
ולפעמים דווקא יוצרים שאלות חדשות.

אחרי כמעט 20 שנה בתחום,
אני עדיין מוצאת את עצמי בודקת,
מצליבה וחוזרת למקורות.

כי ברגולציה, הרבה פעמים האתגר הוא לא למצוא את התשובה.

האמת היא שהאתגר הוא לוודא **ששאלת את כל השאלות הנכונות.**

💬 מעניין אותי לשמוע
גם אתם נתקלים במקרים
שבהם נדמה שדרישה מסוימת כבר לא קיימת,
ורק אחרי בדיקה מעמיקה מתברר שהתמונה מורכבת יותר?

איך בודקים ב-5 דקות אם המוצר שלך בכלל מתאים למסלול האירופאי? 👇רוב היבואנים שאני פוגשת בטוחים שכדי לדעת את זה הם חייבים י...
14/06/2026

איך בודקים ב-5 דקות אם המוצר שלך בכלל מתאים למסלול האירופאי? 👇
רוב היבואנים שאני פוגשת בטוחים שכדי לדעת את זה הם חייבים יועץ. האמת? את הבדיקה הראשונית אתם יכולים לעשות לבד.
מאז רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", מוצרים שעומדים באסדרה אירופאית מוכרת יכולים להשתחרר על בסיס הצהרת היבוא (קוד 65), בלי המסלול הכבד שהכרנו בעבר.
אז איך בודקים? בגדול, ארבעה צעדים:
1️⃣ מצאו את פרט המכס (HS) של המוצר - הוא מופיע בסיווג המשלוח.
2️⃣ אם המוצר כפוף לתקן רשמי - הזינו את המספר במנוע חיפוש התקנים של משרד הכלכלה, ובדקו אם הוא תואם לאחת האסדרות האירופאיות שהוכרו.
3️⃣ יש התאמה? בדקו מה האסדרה דורשת - ובעיקר, ודאו שהיא בתוקף.
4️⃣ הכול תואם? אוספים את המסמכים מהספק, חותמים על ההצהרה ושומרים אותה אצלכם.
זהו - ברמת העיקרון. אבל בפועל, כאן בדיוק מתחילות השאלות: האם זו האסדרה הנכונה? האם המסמכים מספיקים? ומה אם יש כמה תקנים על אותו מוצר?
אם הגעתם לשלב הזה ואתם לא בטוחים - דברו איתי. נעבור על זה יחד לפני שהמכולה יוצאת לדרך.

שמרתם את המסמכים אחרי שהגשתם את ההצהרת יבוא?כי יש מינימום של מסמכים שחייבים להיות בתיק שלכם.בשנים האחרונות אני שומעת לא ...
28/05/2026

שמרתם את המסמכים אחרי שהגשתם את ההצהרת יבוא?
כי יש מינימום של מסמכים שחייבים להיות בתיק שלכם.

בשנים האחרונות אני שומעת לא מעט את המשפט:
"היום כבר לא צריך רישיון… פשוט מקלידים במערכת ומקבלים אישור מיידי."

וכן - תהליך הצהרת יבוא מזון רגיל בהחלט הפך למהיר ופשוט יותר.
אבל חשוב לזכור:
המהירות בקבלת האישור לא מורידה את האחריות מהיבואן.

הגשת הצהרה משמעותה גם חובה לשמור תיק מוצר מסודר,
וכמובן לוודא מראש שכל המסמכים תקינים ומתאימים לדרישות.

אז מה המינימום שחייב להיות אצלכם בתיק?

אישור למפעל המייצר
מפרט מוצר מלא
הצהרת ריקול
צילומי אריזות המוצר
ובמידה ויש מדבקה בעברית - גם את גרסת התווית בעברית

וחשוב לא פחות:
כל המסמכים הללו חייבים להישמר לפחות שנה מתאריך פגות התוקף של המוצר האחרון שיובא.

המסר המרכזי:

הצהרת יבוא היא לא רק "הקלדה במערכת".
היא אחריות מלאה של היבואן לכך שהמוצר עומד בדרישות -
גם אם הבדיקה תגיע רק אחרי השחרור מהנמל.

כי ברגולציה, כמו תמיד - מה שלא מתועד, לא קיים.

לא בטוחים שיש לכם את המינימום שצריך שיהיה בתיק? אז שלחו לנו הודעה ונבדוק את התיק שלכם ביחד.

צוות CLIR מאחל לכולם חג שבועות שמח! 🤍שתהיה לכולנו חופשה נעימה, מנוחה אמיתית, ושולחן חג עמוס בכל טוב, משפחה, חברים, וגבינ...
21/05/2026

צוות CLIR מאחל לכולם חג שבועות שמח! 🤍
שתהיה לכולנו חופשה נעימה, מנוחה אמיתית, ושולחן חג עמוס בכל טוב, משפחה, חברים, וגבינות שמסומנות בדיוק לפי התקן 😉🧀.
מאחלים לכולנו חג של צמיחה, התחדשות, וימים טובים ומוצלחים.
חג שמח! 🌾

טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס׳ 4מכירה מרחוק - דרישות סימון חדשותעד לאימוץ תקן EU 1169/2011,סימון מזון ארוז מראש התייחס ...
14/05/2026

טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס׳ 4
מכירה מרחוק - דרישות סימון חדשות
עד לאימוץ תקן EU 1169/2011,
סימון מזון ארוז מראש התייחס למעשה רק למה שמופיע על גבי האריזה או התווית המוצמדת למוצר.
אבל הרגולציה החדשה משנה את התמונה.
החל מ-1.1.2028,
חלה חובה לספק את פרטי הסימון המחייבים גם בעת מכירה מרחוק -
למשל באתרי אינטרנט, אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות.
המשמעות בפועל:
לפני השלמת הרכישה, הלקוח חייב לקבל גישה לכל פרטי הסימון המחייבים -
למעט תאריך עמידות מינימלית או "לשימוש עד".
ומה לגבי מזון שאינו ארוז מראש?
גם כאן יש שינוי:
חלק מדרישות הסימון יחולו גם על מוצרים שאינם ארוזים מראש לדוגמא נמכרים בתפזורת,
אך היקף הדרישות מצומצם יותר ותלוי בסוג המוצר.
המסר המרכזי:
סימון מזון כבר לא מתחיל באריזה - אלא עוד בשלב הבחירה והרכישה.
ומי שפועל בדיגיטל -
צריך לוודא שהסימון קיי גם בעמוד המכירה,
ולא רק על גבי המוצר עצמו.
לא בטוחים איזה מידע בדיוק חובה להעלות לאתר/לדיגיטל ועל מה אפשר לוותר?
אנחנו ב- CLIR כאן כדי לתרגם את הרגולציה לפרקטיקה. לכל שאלה, בדיקה או התייעצות לגבי הסימון בדיגיטל - פשוט שלחו לנו הודעה 👇

💊 סימון תוספי תזונה - מה באמת מסתתר מאחורי הכותרת של "אימוץ החקיקה האירופית"?לפני כשבועיים (12 באפריל) השתתפתי בוובינר ש...
05/05/2026

💊 סימון תוספי תזונה - מה באמת מסתתר מאחורי הכותרת של "אימוץ החקיקה האירופית"?

לפני כשבועיים (12 באפריל) השתתפתי בוובינר של משרד הבריאות בנושא
סימון תוספי תזונה לאור אימוץ תקנות הסימון האירופאיות (EU 1169/2011).

כמו בהרבה תחומים ברגולציה - גם כאן התמונה מורכבת יותר ממה שנראה בכותרת.

מצד אחד - אנחנו נכנסים לעולם של סימון לפי התקנות האירופאיות 1169.
מצד שני - תקנות תוספי התזונה הישראליות עדיין בתוקף,
והן ממשיכות להגדיר דרישות סימון מחייבות.

המשמעות בפועל:
אנחנו עובדים במודל משולב.
כאשר יש התייחסות בתקינה האירופאית - נפעל לפי 1169.
כאשר אין התייחסות - נחזור לתקנות תוספי התזונה המקומיות.

וכאן מתחיל האתגר האמיתי.
אבל לצד האתגר - יש גם יתרונות משמעותיים.

אחד היתרונות הבולטים באימוץ הרגולציה האירופאית הוא האפשרות להשתמש
בהצהרות בריאות ותזונה לפי תקנות )EC) 1924/2006.

אבל, וזה אבל חשוב -
ברגע שבוחרים להשתמש בהצהרות כאלה,
כל הסימון של המוצר צריך להתיישר בהתאם לדרישות האירופאיות:

✔️ סימון לפי 1169, בשילוב הדרישות המחייבות של תקנות תוספי התזונה
✔️ עמידה בתקנים האירופאיים הרלוונטיים
✔️ ותמיכה מלאה במסמכים מצד היצרן

המסר המרכזי:

המעבר לרגולציה האירופאית לא "מחליף" את הקיים -
הוא יוצר מערכת מורכבת יותר, שדורשת הבנה, דיוק ובקרה.

ומי שיודע לשלב נכון בין התקנות -
יכול לייצר תווית מדויקת, נכונה,
וגם לנצל את היתרונות שהרגולציה החדשה מביאה איתה.

רוצים לוודא שאתם משלבים נכון בין התקנות?
לשיחת ייעוץ מהצוות שלנו השאירו פרטים בלינק ונחזור אליכם >> https://clir.co.il/

הסחורה שוחררה מהנמל והגיעה למחסן. אפשר לנשום לרווחה, נכון? אז זהו, שלא תמיד.רפורמות היבוא אמנם עשו לנו חיים קלים יותר בש...
30/04/2026

הסחורה שוחררה מהנמל והגיעה למחסן. אפשר לנשום לרווחה, נכון? אז זהו, שלא תמיד.

רפורמות היבוא אמנם עשו לנו חיים קלים יותר בשלב השחרור, אבל הן ממש לא ביטלו את הפיקוח. להפך - הן פשוט העבירו אותו לביקורות פתע.

הידעתם שהממונה על התקינה של משרד הכלכלה רשאי לערוך בקרה על המשלוח והמוצר המיובא?
במהלך הבקרה יבואן יכול להידרש להעביר תיק מוצר או מסמכים לפי דרישת הבקר. כמו כן, הבקר יכול להורות על בדיקת התאמה של המוצר המיובא לדרישות התקינה. במקרה הנ"ל, הדגימה יכולה להתבצע בשטח הנמל או במחסן היבואן.
הבקרות מבוצעות אל מול מה שמוצהר בהצהרת היבואן.
סוגי הבקרות ביבוא:
* בקרת מסמכים
* בקרת תיק מוצר
* בקרת התאמת המוצר לדרישות התקינה
* פיקוח בשווקים

אם היבואן לא המציא הצהרה לדרישת הבקר ו/או לא הגיב לבקרה במסגרת לוחות הזמנים - תוך 144 שעות - הוא יועבר למסלול קבוצת יבוא 1 וכל משלוח ייבדק להתאמה לתקן הרשמי הרלוונטי במעבדה רלוונטית.
אכיפה ופיקוח בשווקים מבוצעת על ידי מפקחי זרוע אכיפה ופיקוח של משרד הכלכלה. היבואן ייחשף לקיום הבקרה רק במידה והמוצר נמצא שאינו מתאים לדרישות.

אל תחכו למייל הפתעה ממשרד הכלכלה שיתפוס אתכם לא מוכנים.
שלחו לנו עכשיו הודעה, ובואו נוודא מראש שתיקי היבוא שלכם מסודרים.

יום עצמאות שמח מכל צוות CLIR!💙היום זה הזמן לשים את העבודה, הניירת והשגרה בצד, ופשוט לחגוג יחד עם המדינה שלנו.אנחנו מאחלי...
22/04/2026

יום עצמאות שמח מכל צוות CLIR!💙

היום זה הזמן לשים את העבודה, הניירת והשגרה בצד, ופשוט לחגוג יחד עם המדינה שלנו.
אנחנו מאחלים לכם ולכל בית ישראל יום של שמחה, משפחתיות, ובעיקר - ימים שקטים, בטוחים ועם בשורות טובות.

יום עצמאות שמח! 🤍

יבוא מוצרי Non-Food הפך להיות פשוט יותר - אבל גם מסוכן יותר.עד לפני כמה שנים, התהליך היה ברור:כמעט כל משלוח נבדק על ידי ...
15/04/2026

יבוא מוצרי Non-Food הפך להיות פשוט יותר - אבל גם מסוכן יותר.

עד לפני כמה שנים, התהליך היה ברור:
כמעט כל משלוח נבדק על ידי מכון התקנים, עם בקרה שוטפת ובדיקות מעבדה.

המערכת הייתה כבדה - אבל חד משמעית.

מאז הרפורמות שנכנסו ב-2021, כללי המשחק השתנו:

* פחות בדיקות מקדימות במקרים רבים
* מסלולים שונים (ישראלי / בינלאומי / אירופאי)
* והעברת האחריות מהרגולטור - ליבואן

וזה בדיוק המקום שבו מתחילות הבעיות.

יבואנים רבים מניחים שאם המוצר עומד בתקן כלשהו או נמכר בשווקים אחרים - זה מספיק.
בפועל, לכל מוצר יש מסלול רגולטורי מוגדר, עם דרישות ספציפיות.

וכשזה לא מוגדר נכון - זה קורה:

* המשלוח נתקע במכס עד להבהרות והשלמות
* מתבקשת הוכחה לעמידה בתקן או למסלול הייבוא שנבחר
* ולעיתים מתחיל תהליך בדיקה שמעכב את כל השרשרת

ובמקרים חמורים יותר -
יבואן שלא עומד בדרישות עלול להיות מוגדר כ-"יבואן מפר אמון",
מה שמוביל להחמרת פיקוח גם על משלוחים עתידיים.

👈 הרפורמה לא ביטלה רגולציה - היא שינתה את האחריות.

הטעות הנפוצה ביותר:
לחשוב שאם מוצר נמכר באירופה, אפשר פשוט לייבא אותו לישראל בלי שום צורך בבדיקה רגולטורית מקדימה.

כדי להימנע מעיכובים, קנסות או עוגמת נפש מול הרשויות - חייבים תכנון מקדים. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו מנתחים מראש את המוצר ומתאימים לו את מסלול הייבוא המדויק.

אז היכנסו לאתר והשאירו פרטים לייעוץ מקצועי והכנת תיק יבוא מסודר - https://clir.co.il/

טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס׳ 3ממשיכים עם פינת הטיפים - והפעם:מוצרים עם ממתיקים ומה השתנה ברגולציהעם כניסת התקנות האיר...
09/04/2026

טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס׳ 3

ממשיכים עם פינת הטיפים - והפעם:
מוצרים עם ממתיקים ומה השתנה ברגולציה
עם כניסת התקנות האירופאיות EU 1169/2011, נוספו דרישות סימון למוצרים המכילים ממתיקים - כאשר חלק מהדרישות מבוססות גם על תקנות התוספים (EC) 1333/2008.

אחד השינויים המרכזיים:
יש חובה לציין שמוצר מזון מכיל ממתיק/ים בסמוך לשם המזון:

דוגמה:
כאשר המזון מכיל ממתיקים בלבד:
"סוכריות בטעם מנטה בתוספת ממתיקים”
כאשר המזון מכיל גם סוכרים וגם ממתיקים:
"סוכריות בטעם מנטה בתוספת סוכרים וממתיקים”

בנוסף, קיימות חובות סימון ספציפיות בהתאם ל**סוג הממתיק:**

במוצרים המכילים אספרטיים או מלח אספרטיים-אצסולפאם:
יש לציין: “מכיל מקור של פנילאלנין”

במוצרים המכילים מעל 10% פוליאולים:
יש לציין: “צריכה מופרזת עלולה לגרום להשפעה משלשלת”
יחד עם זאת אין חובה לציין את האזהרות בתוך מסגרת. (כפי שהיה בעבר)

תשימו לב ותסמנו נכון כי בסימון מזון, כמו ברגולציה בכלל - הדיוק נמצא בפרטים הקטנים. ☝️

הדיוק בפרטים הוא המפתח למניעת טעויות בהמשך.
צריכים עזרה עם סימון הממתיקים במוצר שלכם? תשאירו תגובה או תשלחו אלי הודעה בפרטי.

Address

דם המכבים 28
Modi`in

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when כליר שירותי רגולציה - Clir posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to כליר שירותי רגולציה - Clir:

Share