15/06/2020
שידור חי 36 שעות מרתון קריאה יוליסס מבית המרקחת של סוויני כיכר פיקדילי דבלין
23:15 פרק 10: הסלעים הנודדים [קישור לטקסט באנגלית בתגובות]
השעה: 14:55. מקומות שונים ברחבי דבלין.
📷
ויליאם האמבל, הרוזן לבית דאדלי
הפרק מתאר את מסען של דמויות שונות ברחובות העיר, ובכך יוצר מיני-אודיסיאה. הוא מורכב מתשעה עשר פרקי משנה, ששמונה עשר מהם משקפים את שמונה עשר פרקי הספר. הפרק, יחד עם קודמו, מהווה את אמצע הספר, והוא מעין אינטרלוד - אתנחתא בין המחצית הראשונה של הספר למחציתו השנייה.
בכתיבת הפרק נעזר ג'ויס במפות העיר דבלין, ושירטט במדויק את מסלוליהן של חלק מהדמויות המשתתפות. (ראו מפה לעיל). ידידו פרנק באדג'ן, שתיעד את כתיבת "יוליסס" ציין כי
"לראות את ג'ויס עובד על הסלעים הנודדים היה כמו לראות מהנדס עובד עם מצפן וסרגל חישוב... ג'ויס כתב את הסלעים הנודדים כשלפניו מונחת מפה של דבלין שבה סומנו בדיו אדום מסלוליהם של הרוזן דאדלי והאב קונמי. הוא חישב בדקות את הזמן הדרוש לדמויות שלו כדי לעבור מרחק נתון בתוך העיר.".[22] בסכמת גילברט ליוליסס כתב ג'ויס כי הטכניקה בה כתוב הפרק היא לבירינת.[23]
הפרק מתחיל בתיאור מסעו של האב קונמי, רקטור בית הספר קלונגוז, שבזכותו התקבלו ג'ויס ואחיו לבית הספר הישועי בלוודיר קולג' ללא תשלום, ומסתיים בתיאור מסעם של ויליאם האמבל, הרוזן לבית דאדלי, המשנה למלך ומושלה של אירלנד בשנים 1902 - 1905, ורעייתו, בכרכרה ברחובות העיר. שני האישים מסמלים את שעבודה של אירלנד: הראשון - לכנסייה הקתולית, והשני - לבריטניה. ג'ויס ציין בהערותיו לספר כי בהקבלה לאודיסיאה, שני אלה משולים לשתי גדותיו של מצר הבוספורוס, האב קונמי לגדה האסיאתית והמשנה למלך לגדה האירופית, וכי הנהר ליפי משול למצר הבוספורוס עצמו.[24]
בתווך שביניהם מופיע שלל דמויות שונות, ובהן לאופולד בלום, סטיבן, אביו סיימון דדאלוס, אחיותיו של סטיבן, קייטי, בודי ודילי דדאלוס, עזאזל בוילאן (מאהבה של מולי בלום), מרטין קאנינגהאם, באק מאליגן, אלמידאנו ארטיפוני[25] ואחרים.
הקבלה לאודיסאה:
במיתולוגיה היוונית, הסלעים הנודדים היו סלעים בלב ים, בצפון יוון או בקרבת סיציליה, שבקרבתם היו מים סוערים. היחידים שהצליחו לעבור את הסלעים בשלום היו יאסון והארגונאוטים. לפי הסכמות של ג'ויס, כוונתו הייתה דווקא לצוקים הנישאים במצרי בוספורוס.[26] באודיסיאה, קירקי אומרת לאודיסאוס כי על מנת לחזור לביתו עליו לעבור במקום בו שוכנים הסלעים הנודדים, או דרך שתי המפלצות סקילה וכריבדיס. אודיסאוס בוחר באפשרות השנייה, משום שידוע לו שרק הארגונאוטים הצליחו לעבור ליד הסלעים ללא פגע.
מאפיינים: מדע: מכניקה. איבר: דם. סמל: אזרחים.
21:30 פרק 9: סקילה וכריבדיס [קישור לטקסט באנגלית בתגובות]
📷
הספרייה הלאומית של אירלנד, 2011
השעה: 14:10. הספרייה הלאומית של אירלנד.
מאפיינים: מדע/אמנות: ספרות. איבר: מוח.
בסכמת לינאטי ליוליסס כתב ג'ויס כי הפרק סקילה וכריבדיס מהווה את נקודת האמצע של הספר, בהיותו הפרק התשיעי מתוך שמונה עשרה. בין פרק זה לפרק הבא אחריו מפריד, כך ג'ויס, הטבור של הספר. בשולי כתב היד בתום הפרק כתב ג'ויס כי תמה המחצית הראשונה של הספר.
סקילה וכריבדיס היו שתי מפלצות ים מיתיות ששכנו במיצר מסינה, בין איטליה וסיציליה, וכל העובר במיצר הצר לא יכול להימנע ממפגש קטלני עם אחת מהן. כאשר יוצא אודיסאוס לדרכו לאיתקה, מדריכה אותו קירקה כי עליו לבחור בין המעבר על פני הסלעים הנודדים, שאיש כמעט לא הצליח לעבור, לבין מעבר בין סקילה וכריבדיס. אודיסאוס בוחר באפשרות השנייה, ובין שתי המפלצות הוא מעדיף את סקילה, שחוטפת מלחים מספינות, ולא לבוא במלתעותיה של כריבדיס, מערבולת אימתנית המטביעה ספינות על יושביהן. ניסיון להילחם במפלצת נכשל, והיא חוטפת שישה מלחים - אחד מכל ספינה, אך יתר האנשים עוברים וניצלים.
גיבור הפרק הוא שוב סטיבן דדאלוס, שהחל מהפרק הרביעי נפקדה דמותו, למעט הבלחה אחת בפרק "אאולוס". סטיבן מנהל דיון עם ידידיו, כולם אנשים קיימים במציאות, על יצירות שייקספיר. הדיונים מבוססים על הרצאות של ג'ויס בטריאסטה, בשנים 1912-1913, על המלט ועל מחברו, שהסתמכו על ביוגרפיות של שיקספיר. יחד עמו נוכחים הספרן הקווייקרי ויליאם לייסטר, ששימש כספרן הספרייה הלאומית בשנים 1895-1920, שבמשרדו נערך הדיון; ג'ון אגלינטון[, שהיה ב-1904 עוזרו של לייסטר; והמשורר ג'ורג' ראסל (הידוע גם כ-AE). בלום נכנס לספרייה כדי לבדוק מודעות שפורסמו בעיתון כלשהו, ונתקל בסטיבן בחטף.
ג'ויס אמר כי הפילוסופיות מהאסכולות של אריסטו ואפלטון הן סקילה וכריבדיס של האנשים החושבים, ובהתבטאות אחרת ציין כי סקילה היא היסוד הגברי, בעוד שכריבדיס היא הצד הנשי