08/10/2023
הנה, שמתי תמונה מתאימה.
ואני כותב תוך כדי מלחמה.
תוך כדי מאבק המתנהל בי אני כותב.
תוך כדי אני נושם, מנסה.
תוך כדי אני אוהב, מנסה.
תוך כדי אני מת מפחד.
תוך כדי אני כותב......................
במוקד תשומת הלב:
אני.
למה אני? כי אני כאן וקיים.
כי אני אני.
ואני נושם,
ואני זז, וחושב.
ואני אמת.
אבל אני מסתיר מעצמי אותה.
כי אני לא סומך על עצמי.
זה הזמן להבדיל בין אני לעצמי.
אני אני. זה פשוט.
עצמי זה משהו קצת אחר, מורכב יותר.
לא בגלל שעצמי שלי מורכב מידי אני לא סומך עליו,
אלא כי הוא רואה את עצמו נפרד ממני ומכם.
שיהיה ברור, אני אוהב את עצמי מאוד.
אני חייב.
אם לא, הוא (עצמי) לא ירצה להיות פה.
אז נכון, אני לא מצליח לאהוב אותי כמו שהייתי מצפה ומקווה לעשות.
ונכון, במעגלים מסויימים קוראים לי נרקיסיסט, משוגע, נכה, בעל לקות או הפרעה, וזה בסדר.
כל אלה בסך הכל נסיונות לתייג את השונה והמוזר שבי.
אבל אני איני מוזר ושונה כלל.
אני בדיוק כמו שאתם, אור אלוהי מצומצם בגוף.
גם לי קשה לתפוס את זה.
וגם לי קשה לשחרר את התפיסה הישנה.
גם לי קשה.
ברוך השם.
הקושי הזה שאני מדבר עליו הוא סובייקיטיבי, כי אני מכיר בו כשלי.
האמת היא שהקושי הזה הוא יותר קולקטיבי ושייך לכל האדם, בין אם מקבל או מתנגד לכך.
ה"קושי" הזה.
אני בכוונה מתעכב מלקרוא לו בשם.
מה שלא אתעכב לעשות זה להפגיש בין האור לאמת. גם עכשיו.
אעשה זאת לאט לאט, מתוך אחריות או זהירות לעצמי ולעצמכם.
ה"קושי" הזה יש לו קול, תאמינו או לא.
האמת שה"קושי" הזה יש לו כמעט כל מה שצריך כדי להיות מסוגל לשכנע שהוא כאן, קיים ואמיתי.
אשליה, זה כוחו של ה"קושי".
טשטוש, זו דרך פעולתו.
שיכחה, זו התופעה המתפתחת ממנו.
ה"קושי" הזה, קשה לדבר עליו מכיוון שהוא לא מעוניין בתשומת הלב הזו.
הוא מבקש דברים מעט שונים.
הוא מבקש להרגיש קיים, דרך כוח, דרך מוח חזק.
ה"קושי" מגיע מתוך הסכמה עם מחשבה של חוסר.
ה"קושי" לא מוכן לקבל את האמת הראשונה.
שכל מה שהיה ויהיה הוא טוב מוחלט.
ה"קושי" מסרב להיות נוכח כאן ועכשיו.
הוא לא רוצה גן עדן, עדיין.
כבר אמרתי לכם שה"קושי" הספציפי הזה הוא סובייקטיבי שלי. ולא של אף אחד אחר.
עדיין לא גיליתי את סודו הגדול של ה"קושי".
לא גיליתי לעצמי, כי אני מתמודד עם בעיית אי אמון פנימית ברוך השם.
ה"קושי" קשור לשם.
אל תחכו להמשך שיבוא,
חפשו ומצאו את ה"קושי" שלכם
נכתב/תוקשר/נשזר בכוונת 🫶