27/09/2016
גמ"ח (גמילות חסדים) הוא כינוי לאוסף מוסדות צדקה הקיימים כבר מאות שנים בחברה החרדית והדתית. העיקרון פשוט - קונים אוסף ממוצר מסוים (תרופות, עגלות לתינוקות, שמיכות, תנורים...) ומלווים אותם לכל דורש. הלווה מחזיר אותו לאחר השימוש, וכך ניתן לתחזק את הגמ"ח לאורך זמן רב בעלות אפסית. העמותה המוכרת "יד שרה" להשאלת ציוד רפואי התחילה בתור גמ"ח, וכל כך הצליחה שחדרה גם לציבור החילוני.
אבל הגמ"חים המעניינים ביותר הם אלו הפיננסיים. אנשים נותנים תרומות, והגמ"ח משתמש בהן כדי לתת לאנשים הלוואות ללא ריבית. אנשים תורמים לגמ"חים הנחשבים אמינים ומסייעים לחלשים, אך בצורה כזאת שלא תאבד את הכסף שלהם. חלק מהגמ"חים מציעים שירות פקדונות - אדם יכול לשים את הכסף שלו בגמ"ח ולמשוך אותו במועד מאוחר יותר המוסכם עליו ועל בעל הגמ"ח. בצורה כזאת, הגמ"חים למעשה שוברים את הקרטל הבנקאי בעולם החרדי, ועושים בדיוק את מה שבנק אמור לעשות - לתת שירותי תיווך בין מלווים ללווים. הגמ"חים הנחשבים אמינים ומנהליהם ישרים, מצליחים מאוד ומגלגלים מיליונים.
וכאן מדינת ישראל נכנסת לתמונה. הממשלה מעוניינת להטיל פיקוח על הגמ"חים (בייחוד אלו הפיננסיים) ולהטיל עליהן את אותן הרגולציות שיצרו את הקרטל הבנקאי מלכתחילה (חובת הון עצמי, תנאי כשירות, חובת התאגדות, חובות צרכניות, עיצומים כספיים ועוד הררים של בירוקרטיה). הרציונל מאחורי רוב הרגולציות האלו הוא כדי למנוע קריסת בנק. אך ככל הידוע, לא היה אף מקרה של גמ"ח גדול שקרס. זאת בניגוד בולט לבנקים מסחריים "רגילים" בישראל, שדווקא כן קרסו ובשנות השמונים הממשלה אף הלאימה אותם. באופן אירוני, דווקא הרגולציות האלה צפויות להוסיף עלויות ולהחליש את היציבות של הגמ"חים כמוסדות פיננסיים.
הגמ"חים הם בעינינו דוגמה ומופת למערכת רווחה פרטית-קהילתית, שעוזרת לחלשים ביותר ולכל מי שזקוק לסיוע. בלי מלכודות רווחה, בלי פטרנליזם, בלי לנסות להנדס את החברה מחדש. פשוט לעזור. וכל זאת תוך חיסכון בכספי התורמים ועלות בירורקטית זעירה עד לא קיימת. כך יכולה להיראות רווחה בחברה חופשית. על מדינת ישראל למשוך את ידיה מהגמ"חים, ובמקביל לאפשר גם לחילונים להנות משוק בנקאות תחרותי על ידי הקלת הרגולציות על מוסדות פיננסיים.
-----------------------------
עריכה בעקבות התגובות:
בתמונה - אדפטציה של דגל נחש הגדסדן המסמל מרד כנגד עריצות ממשלתית. הדגל נישא במקור ע"י הלוחמים שמרדו בממלכה הבריטית במלחמת העצמאות האמריקאית, והפך לסמל של חירות הפרט והתגוננות מפני השלטון הדורסני.