15/07/2017
הבהרות חשובות בנושא ההדתה
מה אני באמת חושב על הדתה (לא מה שסיפרו לכם)
---
כבר שבועיים נמשכת סערת ההדתה. מריבה ישראלית זועמת.
יש לי חלק בה. זה בסדר. יש עתיד הוקמה כדי להיות חלק מכל ויכוח ישראלי. אלא שעוצמת הזעם והחשדנות הם כאלה שיש רק שתי אפשרויות: או שאתם בעדנו או שאתם נגדנו. או שאתם מסכימים שיתגנבו לבתי הספר של ילדינו, יחזירו אותם בתשובה ויהפכו אותם למתנחלים משיחיים נגד רצוננו. או שאתם יהודים ששונאים יהדות ומתנגדים בכל תוקף לכך שהיא תהיה נוכחת בחיינו.
שתי האפשרויות גרועות מאוד (ויש כמובן אפשרות אחרת), אבל קודם העובדות על מה שקרה:
לפני שבועיים התארחתי בועידת "מקור ראשון". לפני שעליתי לבמה הקשבתי לסוף הדיון של הפאנל שהתקיים שם ועסק בהדתה. אחת השאלות בה דן הפאנל היתה "האם יש הדתה מאורגנת של משרד החינוך?". כשעליתי לבמה שאל אותי עמית סגל אם אני חושב שיש הדתה כזו. עניתי: "אני לא חושב". למה? כי ככל הידוע לי ההדתה לא מגיעה מלמעלה. התוכנית להנחלת ערכי היהדות במערכת החינוך נקראת "תוכנית מורשת". כתב אותה ד"ר רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב, חילוני בן חילונים, וקידמו אותה שני המנכ"לים האחרונים של משרד החינוך, גם שניהם חילונים. יש תופעות הדתה שנכנסות למערכת החינוך, אך הן עוברות דרך ארגונים תורניים פרטיים (וגם דרך חוסר תשומת לב של הורים).
אני מתנגד נחרצות לתופעה הזו, אבל לא מדובר במדיניות רשמית של משרד החינוך.
בכל מקרה מלבד המשפט היחיד הזה - "אני לא חושב" – לא נכנסנו לשאלה אם יש הדתה או אין הדתה, אלא לשיחה על החשדנות והעויינות שיש היום בחברה הישראלית. לא אני ולא עמית סגל, מהעתונאים חדי החושים ביותר בישראל, לא צפינו את הסערה והכעס שהדברים יעוררו. כשיצאתי מהאולם היתה כבר הכותרת "לפיד: אין הדתה במערכת החינוך". העובדה שמעולם לא אמרתי את המשפט הזה לא שינתה כנראה לאיש. הציטוט שלא היה הפך לדיון סוער. בשלב הבא, כרגיל, שידרו את התמונה שלי בכותל, עם טלית וכיפה. נראה שאיש לא זכר שהחרדים ממש לא קשורים לעניין. העיקר שיש לנו מלחמת דת באמצע הקיץ.
אני נגד הדתה ואני מזכיר לכל מי ששכח: יש עתיד עשתה יותר נגד כפיה דתית מכל מפלגה אחרת בשלושים השנים האחרונות.
אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שאנחנו הורגים את עצמנו מבפנים. במקום לקיים דיון על בעיות ולפתור אותן, אנחנו הופכים לחברה שבטית ומסוגרת שבה כל אחד צריך להצהיר אמונים לשבט שלו ולצעוק בקול רם כמה הוא שונא את כל האחרים. הם – "האחרים" - זוממים לגזול מאתנו את כספנו, את ערכינו, את המדינה שלנו, ועכשיו גם את הילדים שלנו. אם אתה לא מפגין בראש חוצות כמה אתה שונא אותם, אתה בוגד.
אני לא מוכן לקבל את זה. בשום נושא.
במובנים רבים יש עתיד הוקמה כתשובה לנסיון המתמיד לחלק את ישראל ל"אנחנו" ו"הם". אני מאמין שרוב מכריע של הישראלים יודעים לחשוב טוב יותר. הדתה היא רעיון רע ובמקומות שהיא מופיעה צריך להיאבק בה. מצד שני, כחילוני גאה אני לא מוכן לוותר על היהדות. בורות אינה אידיאולוגיה. היהדות היא התרבות שלנו, היא ההיסטוריה שלנו, היא הסיבה לחיינו דווקא כאן. עמותות שבונות את בית המקדש בחצר בית הספר הן רעיון רע מאוד. ילדים ישראלים שלא יודעים מיהו הרמב"ם, איך נראה דף תלמוד ולמה הציונות העדיפה להקים מדינה דווקא בארץ ישראל (רמז: בגלל התנ"ך!) זה רעיון רע עוד יותר.
הברירות שלנו לא צריכות להיות בין רעיונות רעים, אלא בין רעיונות טובים. הילדים שלנו לא צריכים לבחור בין בורות לבין הדתה. במקום זה הם צריכים לקבל מידע מקיף, מעמיק ומרתק על היהדות ממורים שאפשר לסמוך עליהם, מבלי שהוריהם יחושו שמדובר בהתקפה על אורח חייהם.
---
[בתמונה: ארבעה דורות של משפחתנו עם כיפות וטליתות בבר-מצווה של יואב]
