מרחב בטוח לתודעה חדשה

21/06/2026

להקשיב זו לא תכונת אופי. זו מיומנות שאפשר ללמוד.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז המלחמה, אני פוגשת יותר ויותר מנהלים, אנשי חינוך, מטפלים ואנשים שעובדים עם אנשים, שמספרים על קושי אחד משותף:

להיות באמת נוכחים עבור האדם שמולם.

אנחנו רגילים לפתור, לייעץ, להסביר ולכוון.
אבל לעיתים, מה שאדם זקוק לו יותר מכל הוא הקשבה אמיתית.

זו בדיוק המהות של הייעוץ ההדדי.

לאחר הפסקה בתקופת המלחמה, אני פותחת מחדש את כיתת היסודות בייעוץ הדדי - "הקשבה משנה תודעה".

בכיתה נלמד ונתרגל:

הקשבה עמוקה ונוכחות
יצירת מרחב בטוח
תקשורת מיטיבה
עבודה עם רגשות וטריגרים
כלים מעשיים לחיזוק החוסן האישי והקהילתי

הלמידה משלבת ידע, התנסות ותרגול, ומשתתפי הכיתה יוזמנו להמשיך ולתרגל גם בין המפגשים, מתוך ההבנה שהקשבה היא מיומנות המתפתחת דרך עשייה.

הכיתה מבוססת על גישת הייעוץ ההדדי ומשלבת את ניסיוני בליווי תהליכים אישיים, עבודה עם טראומה והנחיית קבוצות.

12 מפגשים
ימי שני | 18:00-20:30
הוד השרון
עד 12 משתתפים בלבד
חוברת עבודה אישית
צוות מנחים מנוסה
השקעה בתהליך: 1,200 ש"ח

אני מאמינה שקהילות, ארגונים וחברות טובים יותר מתחילים באנשים שיודעים להקשיב.

לפרטים ולהרשמה - מוזמנים לפנות אליי.

08/06/2026

הבוקר, לפני השעה שש, האזעקה העירה אותנו.

רבים הסתובבו אחר כך בבית כמו מתוך חלום. הראש כבד, הגוף עייף, העיניים מתקשות להיפתח, וכל מה שרוצים הוא לחזור למיטה.

אנשים לפעמים אומרים לעצמם:
"מה יש לי? בסך הכל התעוררתי מוקדם."

אבל זה הרבה יותר מזה.

בזמן שאנחנו ישנים, הגוף לא נח. הוא עובד.
המוח ממיין זיכרונות ורגשות, הגוף מתקן ומשקם את עצמו, מערכת החיסון מתחזקת, והכבד ומערכות חילוף החומרים ממשיכים לבצע את עבודתם.

בשעות הבוקר המוקדמות אנחנו נמצאים לעיתים קרובות בשנת REM- לב החלומות. זהו שלב חשוב לעיבוד רגשי ולארגון החוויות שעברנו.

כשאזעקה קורעת אותנו מתוך השינה הזאת, המוח לא מספיק להשלים את המעבר הטבעי לערות. באותו רגע גם מופעלת מערכת החירום של הגוף, האדרנלין מזנק ואנחנו רצים להגן על עצמנו ועל היקרים לנו.

אחר כך מגיעה הנפילה.

פתאום יש כבדות, עייפות, קושי להתרכז ואפילו תחושה שאנחנו לא ממש אנחנו.

אז אם גם אתם הסתובבתם היום קצת סהרוריים, קצת עצובים, קצת חסרי סבלנות, תדעו שהגוף שלכם לא מקולקל.
הוא פשוט עשה את מה שהוא יודע לעשות , להגן עליכם.

בימים כאלה כדאי להיות קצת יותר סלחניים לעצמנו.
לשתות מים, לנשום עמוק, לצאת לכמה דקות לשמש, ואם אפשר , גם לנוח.

אנחנו חיים במציאות שבה גם הלילה הפך לחלק מהמאבק.
והגוף שלנו נושא את הסיפור הזה בתוכו.

איך עבר עליכם הבוקר?
גם אתם הרגשתם שהגוף נשאר עוד קצת בתוך החלום שנקטע?

04/06/2026

אתמול בלילה נופצו חלונות ביתו של השופט נועם סולברג.

עזבתי לרגע את הפוליטיקה, את הדעות ואת המחנות.

ונשארתי עם כאב.

יהודים מול יהודים.

אנחנו כואבים כששונאים אותנו בעולם, אבל מה קורה כשהשנאה מופנית פנימה?

מה קורה כשמחלוקת הופכת לאלימות?
כשוויכוח הופך לפגיעה?
כשאדם מפסיק לראות באדם שמולו אדם?

חשוב לי לומר:
רובנו לא כאלה.

רבים מאיתנו הם אנשים טובים, ערכיים, מכבדים, שרוצים לחיות כאן יחד גם כשיש בינינו מחלוקות עמוקות.

אבל לפעמים מיעוט קטן מצליח לצבוע ציבור שלם.
מיעוט קטן מצליח להרוס במעשים בודדים את מה שרבים כל כך עמלו לבנות במשך שנים.

אני כועסת.
אני עצובה.
ואני מודאגת.

כי אם לא נתעשת, אם לא נחזור לכבוד האדם, להקשבה וליכולת לראות אחד את השני כבני אדם לפני הכול - אנחנו עלולים לאבד משהו הרבה יותר גדול מכל ויכוח פוליטי.

אין לנו מדינה אחרת.
אין לנו עם אחר.
אין לנו מקום אחר שבו אנחנו הרוב האחראי לגורלו.

השאלה שמכאיבה לי הלילה היא:

אם לא נצליח לשמור על הבית שלנו מפני השנאה שבתוכו,
מי בדיוק יישאר לשמור עליו עבורנו?

07/05/2026

זו אהבה… או שהגוף שלך פשוט לא מצליח לשחרר?

השיר "Michelle" של Noam Bettan לקראת אירוויזיון
נוגע בדיוק בנקודה הזאת.

קשר שמרגיש חזק, סוחף,
אבל בפנים יש חוסר שקט.

את שם, אבל לא רגועה.
מחכה להודעה.
בודקת טון.
נזהרת לא לאבד.

ואז עולה השאלה:
למה אני לא מצליחה לשחרר?

זה לא רק "הוא".
זה לא חוסר כוח רצון.

זו מערכת עצבים שלמדה
שאהבה מגיעה עם מתח.
עם חוסר ודאות.
עם מאמץ.

ולכן היא נאחזת.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר ללמוד אהבה שלא מכווצת אותך.
לא מפעילה אותך.
לא גורמת לך לאבד את עצמך.

וזה לא קורה בהחלטה אחת,
אלא בהבנה עמוקה של הדפוס
ופירוק עדין שלו.

מסקרן אותי לשמוע ממך
איך את מזהה שקשר טוב לך?

ואם משהו פה נגע בך
ואת מרגישה שהגיע הזמן לשנות את זה,

אני מזמינה אותך לקרוא עוד כאן:
https://www.nehorash.co.il/

או לכתוב לי "מדויק" בפרטי.

אפשר להתחיל. לאט. מבפנים.

26/04/2026

יש רגעים כאלה ביום
שהכל נראה רגיל
אבל בפנים משהו נסגר

מחשבות מתחילות לרוץ
הגוף מתכווץ
ומשהו נהיה לא נעים

ואז זה מתחיל
השאלות

"מה לא בסדר?"
"מה הולך להשתבש?"
"אני מפספסת משהו?"

והקטע הוא
שזו לא המציאות שמפעילה אותך

זו השאלה

כי המוח לא יודע לא לענות
הוא מיד מתחיל לחפש הוכחות

וכשהשאלה מגיעה מפחד
גם התשובות יראו פחד

והגוף מגיב בהתאם

אז בפעם הבאה שזה קורה
אל תמהרי להרגיע את עצמך

תעצרי רגע
ותשאלי

איזו שאלה עכשיו מנהלת אותי

להרחבה בנושא:

השפעת שאלות פנימיות על חוויה רגשית, טראומה ומערכת העצבים יש רגעים ביום, שהכל נראה רגילאבל בפנים משהו נסגר. תחושת אי שקט, מחשבות שמתחילות לרוץוהגוף מגיב כאילו משהו עו....

19/04/2026

יש משהו ביום העצמאות שאף אחד לא מדבר עליו

אפשר להיות מוקפת באנשים
לחייך
להשתתף
ועדיין להרגיש בפנים… לא חופשיה

אני זוכרת את עצמי שם
בתוך החג
אבל רחוקה ממנו

כאילו הגוף פה
אבל משהו בי עדיין לכוד

היום אני יודעת
שעצמאות אמיתית לא מתחילה בדגל

היא מתחילה ברגע אחד קטן
שבו אני מפסיקה לפעול על אוטומט

מפסיקה להיות מנוהלת מהעבר
מהפחד
מהפצע

ובוחרת

להרגיש
להישאר
להגיב אחרת

זה תהליך
אבל זה אפשרי

ואז קורה משהו מדהים
החיים מבחוץ לא חייבים להשתנות
אבל בפנים
יש יותר שקט
יותר חופש
יותר אני

אם גם את מרגישה שיש פער
בין מה שרואים עלייך
לבין מה שקורה בפנים

אני מזמינה אותך להרצאה שלי
"אני היא לא הטראומה שלי"

נדבר שם בדיוק על זה
ואיך מתחילים להשתחרר

כתבי לי "אני" ואשלח לך פרטים

יום עצמאות שמח
מבפנים 🤍