כחול לבן - הוד השרון

18/11/2025

מדברים עם בני ומיכאל!
ממלחמת הגושים - למאבק על מדינת ישראל.

בואו לשאול אותנו כל מה שרציתם על העתיד של החברה הישראלית.

רביעי 🔵 19.11 🔵 20:30 🔵 זום - לינק יישלח לנרשמים.

לינק להרשמה בתגובה הראשונה.

08/11/2025

נמרוד כהן יישא איתו את צלקות השבי והמלחמה לעד.

את זיכרון חבריו לנשק שנפלו בקרב יחד איתו מטנק מספר שלוש, סרן עומר נאוטרה ז"ל, סמ"ר עוז דניאל ז"ל, וסמל שקד דהן ז"ל.
הם נלחמו יחד מול מאות מחבלים.
טנק אחד, ארבעה לוחמים, ושורד אחד שהוא העדות שלנו לגבורה ולאומץ של החיילים שלנו ביום הקשה ביותר בתולדות המדינה.

נמרוד התייצב לשירות, התייצב בבוקר ה-7.10 לקרב, והתייצב השבוע גם להיפרד מחבריו.
אתמול פגשתי אותו בלוויה של חברו לנשק, סמ"ר עוז דניאל ז"ל.

אני מאחל לו שהכוח שהחזיק אותו בקרב, יחזק אותו גם בדרך חזרה לחיים.
שישתקם ויחיה חיים טובים ומלאים.
הוא ראוי לזה. כולנו ראויים לזה. 🇮🇱

31/10/2025

⁨ שתי פצועות מלחמה שנאבקו על חייהן ובחרו ללכת להיות רופאות.

ד”ר אליי חוגג נשרפה בביתה בכפר עזה יחד עם בעלה אריאל וביתם הקטנה יעל ב-7 באוקטובר. במסע בריחה הרואי הם הצליחו להימלט שרופים וחרוכים דרך הבתים והשדות.

לא רחוק מהקיבוץ ובתוך הירי הבלתי פוסק - מסוק יסעור של צה”ל עמד להמריא עם חיילים פצועים. מרחוק זיהתה הטייסת ע’ רכב סוואנה לבן דוהר לכיוונם. היא התלבטה אם מדובר במחבלים או בישראלים והחליטה להמתין עוד רגע על הקרקע.

ההחלטה הצילה את חייהם של אליי, אריאל ויעל. מתוך הרכב הובלו שלושתם שחורים לגמרי אל בטן המסוק.

המסוק המריא אל בית החולים, שם הם שכבו במשך תקופה מורדמים ומונשמים. אליי עצמה התעוררה רק כעבור חודשיים להמשך מאבק על החיים. אחרי תקופת שיקום ממושכת היא חזרה לעשות התמחות כרופאה לצד המשך השיקום.

לאחרונה החלה לעבוד כרפואה במחלקת טיפול נמרץ ב’סורוקה’.

ע’, טייסת המסוק שהצילה אותה המשיכה לחלץ פצועים לאורך כל המלחמה עד שבאחד החילוצים ברפיח המסוק התרסק, ושני לוחמי 669 דניאל אלוש ותום איש שלום ז״ל נהרגו. ע’ חולצה רק כעבור 40 דק במצב קשה מאוד. גם היא נלחמה על חייה וגם היא עודנה מצויה במסע שיקום ארוך ומפרך.

השבוע, במקביל לשיקום, היא החלה ללמוד רפואה.

אליי ו-ע’, לא הכירו לפני, אך גורלן נקשר באופן בלתי נתפס והן הפכו חברות. שתיהן שילמו מחיר נורא במלחמה הקשה הזו, שתיהן בחרו בחיים ושתיהן בחרו להקדיש את חייהן להצלת חיי אחרים.

הכאבים לא מרפים, הצלקות ניכרות, אך מי כמותן יודע מהו כאב, מהו כוח אנושי וכמה חשוב שתמיד יהיה מי שיאבק על חייך.

צילום:
זיו קורן Ziv Koren

30/10/2025

29/10/2025

אמרו שזה לא אפשרי.
שזה גדול מדי, יקר מדי, רחוק מדי.
אמרו שאמ"ן לא יעבור דרומה, שאנשים לא ירצו לעבור לנגב.
אז אמרו.

הגעתי אתמול לקריית המודיעין בנגב, וראיתי איך רעיון שהתחיל עוד כשהייתי רמטכ"ל, קורה במציאות.
בשנת 2020, כשר הביטחון, הנחיתי על פתיחת מעטפות המכרז להעברת קריית המודיעין של צה”ל לנגב.
מאחורי התוכנית הזו עומדת התפיסה שצה"ל הוא חלק מהעם, שהדרום והצפון הם העתיד שלנו.
ההחלטה הזו מביאה איתה עבודה, מגורים, תשתיות וחיים חדשים לאזור.
והיא גם חלק ממהלך גדול של גיוון אמ"ן וכל יחידות צה"ל, של שמירה על צה"ל כצבא העם וגם של חיזוק עצום לתשתיות הטכנולוגיות של חיל המודיעין.

תוך כדי הביקור, ראיתי איך החזון הזה מתחבר בדיוק למהות של תכנית "ישראל 2048" של כחול לבן. תכנית שמסתכלת רחוק, ורואה את הנגב והגליל כחלק מהביטחון הלאומי שלנו, ומהעתיד של כולנו.

22/10/2025

ההצעה לסדר היום שהגשתי, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, עברה היום ברוב גדול בכנסת! המשמעות: מליאת הכנסת חייבת לדון בנושא בשבועות הקרובים.

רוב גדול דורש ועדת חקירה ממלכתית. ואי אפשר להתחמק מזה.

זו חובתנו המוסרית עבור הנרצחים, הפצועים, החטופים, והמשפחות השכולות - הם חייבים לקבל תשובות. אזרחי ישראל, המוסדות הממלכתיים ראויים לאמת.
ישראל לא יכולה להמשיך הלאה בלי להפיק לקחים מהמחדל הגדול בתולדותיה.

לא נפסיק להיאבק עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ושהאמת תצא לאור.

13/10/2025

אבי הרוש, שאיבד את בנו ריף ז"ל במלחמה סיפר בקול שבור שבהתרגשות על שיבת החטופים – הוא מבקש שלא נשכח את 915 הלוחמים שנפלו כדי שהם יחזרו. ריף יצא למלחמה כדי להשיב את החטופים, וכעת כשהם חוזרים הוא איננו.

לפני כמה ימים אבי כתב:
ריף ילד שלי,
עכשיו אני מזדהה יותר עם הכאב והעצב.
עכשיו אני שמח ועצוב.
עכשיו אני רוצה אותך יותר מכל רגע בחיים. לידי.
עכשיו אני צריך שתבוא לחבק את אמא ואת זואי.
עכשיו….עכשיו ריף בוא הביתה בבקשה!

אני שמח ועצוב.
כואב לי...
אבא

אנשים טובים מארגוני הנוער הקשיבו לאבי והיום, דווקא היום, הגיעו חניכים רבים מארגוני הנוער והמכינות הקדם צבאיות להר הרצל יחד עם אבי הרוש והניחו על המצבות של גיבורי ישראל נרות, דגלי ישראל וגלויות למשפחות הנופלים.

על הגלויה נכתב:
"בני ובנות הנוער בישראל זוכרים ומוקירים את חללי מלחמת "חרבות ברזל".
הגענו לזכור ולהזכיר את החללים ערב חזרתם של החטופים כולם.
באנו לחבק את משפחותיהם ולהבטיח שנעשה כל שביכולתנו בכדי להיות ראויים, להפיץ אור ולהצמיח חוסן בחברה הישראלית".

דור העתיד ידאג לכך שנהיה ראויים לנופלים. מועצת ארגוני הילדים והנוער
Avi Harush
Shlomi Castro
אחריי

13/10/2025

אלון אוהל חוזר היום הביתה גם בזכות ענר שפירא ז"ל.
הוא נחטף חי מהמיגונית, שבכניסה אליה עמד ענר וגלגל את הרימונים החוצה.

אלון ולפניו אור ואליה שחזרו מהשבי - מתחבקים היום עם משפחותיהם גם בזכות גיבור ישראל - ענר שפירא.

13/10/2025

לשיבא הוטסו חלק מהחטופים שחזרו.
בשיבא, כמה בניינים ליד, שוכב כבר כמעט שנתיים לוחם צה"ל עידו נחמד שנפצע במלחמה ונאבק על חייו.
מחלון חדרו הביטה משפחתו בחטופים שחזרו.
אמו המיוחדת ענבל כתבה את המחיר וגם את התקווה:

עידודו צופה ממרפסת חדרו בהגעתם של החטופים לשיבא.
תם ולא נשלם.

תמה משימתו של עידו יחד עם כל מי שנלחם והקריב את נפשו וגופו למען היום הזה של הצלת כל מי שחי.
לא תמה משימתו של העם להמשיך להלחם עם משפחות החללים שחייבים להביא לקבורה בארצם.

אנחנו לא מבקשים מכם להצניע את השמחה הגדולה למעננו, להיפך, צאו לרחובות, תחגגו, תשמחו, שיזלגו לכם דמעות של שמחה ואושר.
זה לא יפחית מכאבנו, אבל גם לא יוסיף לנו כאב.
אנחנו שמחים ונרגשים עבור אלה שכן אפשר היה להציל שהתאחדו עם משפחותיהם.

נגבה מאיתנו מחיר בלתי נתפס שלא שווה לנו שום דבר בעולם. אבל שווה היה למשפחות אחרות בעם שלנו.

20 עולמות חזרו היום מהגהנום לחיים.
ואולי גם עידודו ירגיש ויחזיר אותנו יחד איתו לחיים.

לא מאבדים תקווה. בטח שלא היום.