11/12/2019
הפכים נמשכים ???!!!! | חרות גנוד, מטפלת זוגית ומנהלת "חיבורים"
-------------------------
אני זוכרת שכבר כשהייתי צעירה שמעתי את המשפט הזה על בני זוג, כשבפועל פגשתי בחיים שלי מציאות הפוכה. הכי כיף לנו להיפגש ולהיות בקשר עם הדומים לנו. אנחנו מסתדרים, זורמים ומבינים אחד את השני.
גם בחדר הטיפול אני פוגשת הרבה את הכאב של בני זוג - "הוא כל כך שונה ממני"; "היא מאחרת שזה מוציא אותי מדעתי, "אני מגיע בזמן תמיד, למה תמיד צריך לחכות לה? מה הבעיה להתארגן בזמן?"
"הוא כזה מבולגן, כל דבר שהוא נוגע בו נשאר מלוכלך, אי אפשר להיכנס אחריו למקלחת הכל זרוק על הרצפה"; "היא חולת נקיון. כל היום היא רק מסדרת ומנקה, אם מישהו מזיז משהו היא מתעצבנת"...
היא כל הזמן רוצה "לדבר על זה", "הוא כזה חסום רגשית"
אוף!! אם רק היינו דומים הכל היה יותר טוב...
***
אז מה עומד מאחורי הביטוי "הפכים נמשכים"?
האם באמת טוב לנו להיות בזוגיות עם ההיפך שלנו, או דווקא עדיף לנו מישהו דומה לנו?
בואו ניקח 2 תכונות הפוכות ונבחן את הנושא דרכן:
vs
נכון, אלו תכונות הפוכות, מנוגדות, אבל בעצם נמצאות על אותו רצף. אלו שתי קצוות הנמצאים על אותה סקאלה.
כלומר, הביטוי "הפכים נמשכים" מתייחס לכך, שאנחנו נמשכים למישהו (לפעמים בלי להיות מודעים לכך), שנמצא על אותו מישור שבו אנחנו נמצאים, רק מהצד השני של הסקאלה.
***
אם ניכנס עוד קצת לעומק, נראה שבאמת איו תכונה 'טובה' ותכונה 'רעה'. הכל ענין של איזונים. כל תכונה יכולה להיות גם וגם, השאלה מתי ואיך. הכל עניין של איזון.
בדרך כלל התכונות שלנו מייצרות אצלנו התנהגות אוטומטית.
לדוגמא, אם אני קמצנית, אני תמיד אתקמצן. אקנה פחות מידי. הכי זול או בכלל לא. כאשר אני 'תמיד' - יש לכך מחירים. לפעמים בגלל קמצנותי אפסיד הזדמנויות, או שפשוט יהיה חוסר וכדו'.
מצד שני, אם אני בזבזנית, שזה הצד השני של אותו תכונה, גם בכך יש התנהגות אוטומטית, שפעמים רבות תגרום לי להפסדים. הכסף ינזול לי מבין הידיים בלי שאשים לב וכו'.
מהו מצב *מאוזן*? כשאני פועלת מתוך בחירה. אני מסתכלת על הסיטואציה, ובוחנת איך נכון עכשיו להתנהג.
תכונה שאנחנו מאוזנים בה ושלימים איתה, כמעט לא נשים לב אליה.
תכונה שאנחנו קיצוניים בה - היא תהיה אצלנו בהרהורים, ותגרום לנו הרבה פעמים לערעורים. למה אני כזה? איך אני כל פעם מגיב בצורה כזו ומשלם מחירים?
אני אהיה עסוקה בתכונה זו, היא תעצבן אותי בקיומה אצלי, וכמעט תמיד תשומת הלב שלי תתמקד באנשים שיש להם אותה תכונה.
כי שם אני נמצאת.
אני אתעצבן עליהם, כמו שאני כועסת על עצמי, אבל גם אמשך למי שיש לו אותה תכונה כמו שלי רק מהצד השני של הסקאלה.
זה יראה לי קסום, מושך ומעורר, איך שהוא מתמודד עם העולם, בדיוק הפוך ממני.
(ברוב הפעמים, אני לא אזהה שזו הסיבה שנמשכתי דווקא אליו). בהתחלה זה יהיה מקור המשיכה שלנו, אבל בהמשך, זה יהיה גם מקור המריבות שלנו בחיינו המשותפים.
אז למה? מה המטרה? האם שווה את הכאב והמחיר?
***
אף אחד לא נברא מושלם. אנחנו מתרגלים למי שאנחנו, ולפעמים נתקעים במקום הזה. הזוגיות יכולה להיות פתח והזדמנות לתזוזה ושינוי.
כאשר אני פוגשת מישהו שמתמודד עם אותה תכונה לא מאוזנת רק מהצד השני שלי, השיח בינינו והמריבות שלנו על אותו מישור, מכריחות אותי קצת לזוז מהמקום שלי. מכריחות אותי ללמוד ולאפשר לעצמי להיות במקום פחות קיצוני על הסקאלה. כמובן שאותו דבר קורה לצד השני.
כשיש נכונות הדדית לניגודיות הזו להזיז אותנו, עשויים להתרחש שני דברים מדהימים:
א. שנינו זזים מהמקום שלנו בסקאלה לכיוון האמצע, אנחנו מצליחים להתקרב אחד לשני, והתזוזה הזו יוצרת קשר ואינטימיות הרבה יותר חזקים.
ב. קורה דבר נוסף ומשמעותי, אני עצמי הופכת להיות אדם טוב יותר. אדם שלם יותר עם עצמו. אדם מאוזן שבוחר איך להגיב, איך להתנהג.
תהליך של בניה אישית כזה יכול לקרות רק בזוגיות, מתוך הקרבה לשונה ממני, להפוך שלי. כאשר אכן אצליח לראות בהבדלים שבינינו ובוויכוחים שנוצרים כתוצאה מכך, תהליך של צמיחה אישית שלי, הרי שממילא, עוצמת המריבה תפחת, אהיה נכונה לשינוי בעצמי, אוכל להתקדם למצב שלם יותר ומאושר יותר.
אכן "הפכים נמשכים". ההפכים – זו הסיבה שאנחנו נמשכנו ובחרנו אחד בשני. זו הסיבה שלא יכול להיות שלא יהיה לנו מתח וקושי בתוך הזוגיות, אבל זו גם האפשרות של כל אחד מאיתנו, ושל שנינו ביחד, להפוך לאנשים מחוברים, מאוזנים ומאושרים יותר.
