22/05/2026
היא הגיע אלי, לפני ראיון עבודה וקורס חדש שרצתה להציע.
היא הגיעה כדי “להתמקד” אבל מבחינתה המיקוד היה לעבור איתי על כל מילה, כל משפט, מה להגיד, איך להגיד, איך לשכנע, איך לגרום לצד השני לקחת אותה.
ואז עצרתי אותה.
כי זה לא באמת מה שאני עושה.
אני לא בודקת טקסטים, משפטים או ניסוח.
אני בודקת אנרגיה.
את ההתאמה האנרגטית,
בינך לבין המקום.
בינך לבין האדם שמולך.
בינך לבין העבודה, הקורס, ההזדמנות.
כי אפשר להגיד את “המילים הנכונות”
ועדיין שהאנרגיה תהיה לחוצה, תוקפנית או מפוזרת.
בהתחלה היא אמרה לי:
“אני אתן לו הצעה שהוא לא יוכל לעמוד בפניה… הוא יהיה פראייר אם לא יקח אותי.”
ושם הבנתי מאיפה היא פועלת.
לא מערך, אלא מפחד.
פחד שלא יבחרו בה.
פחד שלא יראו אותה.
פחד שהיא צריכה ללחוץ, לשכנע או להוכיח.
כשאנחנו מגיעות מתוך לחץ האנרגיה מרגישה כתוקפת,
גם אם המילים יפות… הצד השני מרגיש את זה.
אז במקום לעבוד על “איך לשכנע”,
עבדנו על האנרגיה שלה.
את המראיין, ראיתי כאדם מאוד ממוקד, קצר בזמן, כזה שצריך לדבר אליו ברור ומדויק בלי להתפזר.
ולשם כיוונתי אותה, להיות ממוקדת, רגועה, מדויקת.
לא להציף.
לא לנסות להרשים בכוח.
אלא לדבר מתוך הערך שלה.
שלחנו אנרגיה של פתיחות, הקשבה ואהבה, כדי שתהיה ביניהם תקשורת פתוחה ונעימה.
כי בסוף…
הצלחה בראיון, בזוגיות, בעסק או בכל הזדמנות בחיים
היא לא רק מה את אומרת.
היא מאיזה תדר את אומרת את זה.
כשאת יודעת מי את,
את לא צריכה לתקוף כדי שיבחרו בך.
הנוכחות שלך כבר מדברת בשבילך.
התמונה בעקבות פעילות עם רותי זינדר Ruth Zinder המדהימה
