14/09/2025
אהוב ליבי לנצח, שמעון שלי❤️
בטיפול הראשון כשהגענו לאיכילוב, נכנס הרופא לחדר ושאל אותי: ״מה את בשבילו?״
עניתי: ״קודם הבת שלו ואחר כך כלתו״
לפרופסור החכם לקח מספר שניות להבין את תשובתי לשאלתו, הוא חייך ואמר שאין בזה הגיון…
לא איכפת לי איך אני נשמעת אמרתי לעצמי, שמעון האבא שלי, האהוב שלי!
זה שיותר מ-20 שנה לימד אותי מהי אהבה ללא תנאי, דאגה עד סוף העולם, איכפתיות ללא גבולות, פינוקים ללא מעצורים, הדרכה, הקשבה, זוגיות יפה עם רותי עד הקץ וזה שהחזיק לי תמיד את היד חזק ושאני החזקתי לו עד שהלך ממני לעד…
עבר כמעט חודש ולי נראה כאילו הוא תכף יכנס וישאל איפה הבנות?
כל אחת מהן היא ״החיים של סבא״…
יאמר שהביא להן מה שהן אוהבות ומבקשות, יכנס לביקור חטוף, כי הוא לא רוצה להפריע….
כל המילים הכי גדולות ויפות שאכתוב רק יקטינו את האדם העוצמתי והיפה שלי, כלום לא יספיק לספר מה הוא בשבילי, לא בלשון עבר, אלא בהווה, בכאן ועכשיו!
אני יודעת ומרגישה את ידו בידי, מלווה כמו תמיד ומשגיח.
צוחק עלי ושואל ״סיטלי שלי מה את דואגת״ …
כועס כי אני בוכה…
ואני?
אני לא מנסה לרפא את הלבבות הכואבים, לא שלי ולא של הסובבים אותי, לא אומרת מילות נחמה, אני מבינה את המכתש שנוצר בלכתך, בור שלא נוכל לסגור, אלא רק לחיות לצידו
עד אחרי הנצח❤️
