01/08/2017
טוב קצת נוסטלגיה רגע לפני שאני מקמבקת לעולם הילדים! (נשים אל חשש ממשיכה במלוא המרץ עם ההצגות שלי במיוחד בשבילכן!)
אז הכל התחיל בשנת 5268 לפני הספירה, כשהייתי סטודנטית לתיאטרון (מחזור א' כבוד!!) במכללת אמונה, וחלמתי להקים יום אחד תיאטרון ילדים יחד עם החברה והקולגה וגם זו שתמיד לקחה לי מהעטים ונשנשה לי קבוע מדגי האלסקה שהייתי קונה ב"פלקון" הצמוד (איפה משיגים את הדגים האלו היום???
תוך כדי הלימודים כבר נזרקנו נטע ואני למים עם 2 הצגות ילדים, לראשונה חברה אלינו חני ליפשיץ (טרום ימי קטמנדו), לשניה גלית צברי המופלאה, ושנתיים אחרי שאמרנו ביי ביי למכללה הקסומה, (אני עוד הספקתי על הדרך להתחתן וללדת שני ילדים בהפרש של שנה ושבועיים) הקמנו נטע (אז עמ-שלום) ואני את "תיאטרון הדרים"- לזכרו של אבי, ד"ר יוסי הדר.
היו לנו 7 הצגות ילדים, לא היו כמעט הצגות ילדים במגזר, היינו פורצות דרך והופענו בלי סוף ברחבי הארץ.
עם הזמן בניתי גם כמה הצגות יחיד וצרפתי עוד 2 שחקניות לרפרטואר והמשכנו להופיע בכל חור אפשרי (הרבה גם מטעם "לב לנוער" הזכור לטוב), עד שאחרי חמש שנים וארבעה ילדים צמודים וקטנים הרגשתי שאני זקוקה לאוויר, זה גבה מחיר בבית, המעבר מירושלים לישוב לא בדיוק הקל על הנסיעות בכבישים (ואני מדברת על ימי האינתיפאדה השניה..) ועשיתי הפסקה.
עם השנים חזרתי לקדמת במה עם הצגות והפעלות לנשים, אבל אחרי שזכיתי לטעום מחדש טעמו של הקהל הצעיר בזכות שרית ברנס האלופה, החלטתי לנער מעט את האבק מההצגות שלי, ויאללה לקפוץ חזרה למים!!
אז מצרפת כאן פיסות נוסטלגיה, ופלייר שעיצבה לי (בלחץ היסטרי של זמן) יעל טיראן, הפלייר לא סופי- מחכה לתמונה בהחלט שווה שלי שתחליף את הכלה המאויירת!
אז כרגע ההצגה הראשונה (מתוך שלוש שיגיעו ממש בקרוב!) יוצאת לדרך והיא תפורה לחודש אלול ולימים הנוראים, אז אם בא לכם לפרגן בשיתוף ותיוג רכזות תרבות, גננות, ספרניות ורכזות חברתיות בב"ס, אני מה זה אשמח!!! והמשך קיץ נפלא והעיקר- שקט...
