21/06/2026
בסופ"ש האחרון, ניצת ויכוח בין יאיר לפיד לנעמה לזימי לגבי קפיטליזם מול סוציאליזם.
ראשית, אני מברך על כך שפוליטיקאים מכל הצדדים עברו סוף סוף לדבר על מדיניות כלכלית. אולם, שניהם שוגים כל אחד באשליה משלו.
נתחיל מלזימי, כיוון שהעבירה ביקורת ישירה על נתניהו כשר אוצר ב2003. כידוע, יו"ר המפלגה הכלכלית, זליכה, היה מנהל המדיניות הכלכלית באותן שנים ולכן הביקורת למעשה גם עליו. לזימי טענה שבאותן שנים, ישראל הובילה תכנית לצמצום ההוצאה האזרחית ושבגלל זה אנחנו חיים בפקקים, סל הבריאות מצומצם וכו'. באמת? בואו שניה נפרק את זה. ב2003, טרם נכנסו לאוצר, היינו במשבר הכלכלי החמור בתולדותינו. ישראל הייתה חודש בלבד מלא לשלם משכורות לעובדי מדינה. ולכן, נאלצו לקצץ באופן דרסטי בבזבוזים התקציביים, שקל אחר שקל בלי לוותר לאף מקורב כולל רוה"מ שרון ז"ל שלא קיבל משכורת במשך שנה.
כלומר, הקיצוץ לא היה סיבה, אלא תוצאה של מדיניות קודמת לא אחראית. ולכן, אין לזה קשר לשאלת הקפיטליזם מול סוציאליזם.
ועכשיו אתייחס למה ששני הצדדים מתעלמים ממנו באופן מופגן:
מדיניות כלכלית מוצלחת, הן יותר קפיטליסטית והן יותר סוציאליסטית, צריכה להיות קודם כל ולפני הכל ישרה ושוויונית. ניקח כדוגמא את תחום המיסים והטבות המס. לא ייתכן שהטבות מס דרך חוק עידוד השקעות הון יחולקו ברובן המכריע דווקא לארבע חברות ענק שלא באמת צריכות אותן (ועל הדרך הורגות את היצואנים הקטנים ומעוותות את שער הדולר). זה לא מעשה קפיטליסטי ולא סוציאליסטי, זה סתם מושחת.
מדוע לפיד, הקפיטליסט הגדול שמאמין בתחרות, בתור שר אוצר או ראש ממשלה חליפי, לא שינה את המצב? מדוע לזימי הסוציאליסטית לא זעקה על כך מעולם ביושבה בממשלת השינוי?
הלאה, בואו נתקדם לתחום התחרות. לפיד טוען שהוא בעד תחרות, לזימי טוענת שגם היא מכירה בתרומת השוק החופשי והיזמות. ניכר שדווקא פה אמורה להיות הסכמה לפרק מונופולים. אך לדבר לא עולה כסף- בפועל, ממשלת השינוי שגם לפיד "הקפיטליסט" וגם לזימי "הסוציאליסטית" היו שותפים לה, לא עשו כמעט דבר בשביל להפוך את השוק לתחרותי יותר.
מה בדיוק מנע מיו"רית המפלגה של לזימי, מירב מיכאלי שרת התחבורה דאז, הסוציאליסטית הדגולה גם היא, ליישם את 50 ההמלצות של הועדה לבחינת התחרות בשוק הרכב שזליכה עמד בראשה ב2012? נראה שאמורה להיות הסכמה מקיר לקיר של כל הספקטרום הכלכלי ששוק הרכב הריכוזי צריך לעבור רפורמה משמעותית. מדוע לא קרה?
אני יכול להמשיך עם עוד ועוד דוגמאות ולתקוף באותו להט גם את הקואליציה המכהנת, אך המסר ברור- כל הפוליטיקאים המכהנים, בין אם מתקראים קפיטליסטים, סוציאליסטים או ניצחון-מוחלטיסטים- יכולים לריב בפלטפורמות השונות עד מחר לגבי אידאולוגיות תיאורטיות. בפועל, הם כולם תומכים ברע שמכל העולמות- מיסוי גבוה, אי יעילות של חברות ממשלתיות, עיוותי מיסים לטובת עסקים גדולים ונגד עסקים קטנים וצרכנים, וכמובן חוסר תחרותיות הכי גרוע בעולם המערבי.
על החתום,
סתיו נקי,
דוקטורנט בטכניון,
מועמד המפלגה הכלכלית
