13/04/2026
לזכור, לא לשכוח ולנצח. ארבעה דורות, משפחה מנצחת אחת. השנה, יותר מתמיד.
1942, אירופה:
סבי, ד"ר נתן מרון מרקושביץ ז"ל, אופה מצות בסתר בגטו קובנה ושורד את תופת דכאו. סבתי, חיה ז"ל, מאבדת משפחה שלמה בעל ובן אך שורדת, מקימה בית ספר לפליטות יתומות בשוודיה, הם נפגשים באחוזת פורטובלו של הברון רוטשילד בצרפת, מחליטים להקים בית ציוני בישראל ובוחרים בחיים.
1948, ישראל:
סבי וסבתי עולים ארצה ומקימים משפחה מן האפר. סבתי מעניקה לי, נכדה הבכור, את השם עמיעד ("עם ישראל לעד"). זוהי הצהרת הניצחון הפרטית והנצחית שלה על הצוררים.
2026, על מדים:
ניצחון המורשת. שני נכדים וארבעה נינים עומדים היום על מדים בטקסי הזיכרון ברחבי הארץ: אחי (במשטרת ישראל) ואני (בצה"ל) כדור הנכדים, ולצידנו בני הדור הרביעי בתי הבכורה (הקרויה על שם סבתי), קצינה בחיל האוויר, בני ושני אחייני המשרתים בקבע ובסדיר ביחידות משמעותיות.
13.04.26, מודיעין:
לצד הזכות לזכור את משפחתי, אני גאה בזכות להוביל את המעטפת העירונית שמעניקה עיריית מודיעין לכ:860 שורדי שואה, 365 ימים בשנה.
זוהי חובתנו המוסרית העליונה.
בדמייך חיי!
עם ישראל לעד!
