22/04/2026
לכבוד יום העצמאות ה-78 למדינת ישראל 🇮🇱
אנו מביאים לכם גם השנה את סיפורי העלייה של הסטודנטים שלנו 🎓
קטי קוסשווילי, עלתה מרוסיה בשנת 2022, לומדת שנה ראשונה במרכז האקדמי פרס – מדעי התזונה.
היא התחילה את הדרך שלה בין שתי מדינות, שתי שפות ושתי זהויות. ילדה קטנה עם תיק ורוד, שעוד לא מבינה למה החיים מחליטים להזיז אותה ממקום למקום. פעם כאן, פעם שם. התחלה בכיתה א', ואז שוב התחלה מחדש.
היא גדלה מהר מדי.
עם השנים היא למדה להסתגל — לשפות, לאנשים, למצבים. בבית דיברו אחרת, בבית ספר אחרת, ובתוכה — שפה שלישית, שפה של כוח. היא סיימה בית ספר, המשיכה ללימודים, הצטיינה, הובילה, הייתה זו שתמיד יודעים לפנות אליה.
ואז העולם שוב זז.
פחד, חוסר ודאות, החלטה אחת ששינתה הכל — לעזוב שוב. הפעם לא כילדה, אלא כאדם שמבין מה הוא מאבד. מזוודות, טיסה, התחלה חדשה בארץ שלא באמת זרה — אבל גם לא לגמרי מוכרת.
והפעם זה היה קשה יותר.
שפה שלא יושבת טוב על הלשון, עבודה שלא בדיוק חלמה עליה, תחושה שהיא יכולה יותר — אבל הדרך לשם ארוכה. ימים של ספק, רגעים של עייפות, ושאלה אחת שחוזרת: מה עכשיו?
אבל היא לא נשארה במקום.
לאט לאט, בין עבודה ללימודים, בין טעויות להצלחות קטנות — היא בנתה את עצמה מחדש. למדה שוב, נכשלה שוב, קמה שוב. עד שהגיעה לנקודה שבה היא בוחרת — לא לברוח, לא לוותר, אלא להמשיך.
כי היא כבר הבינה משהו חשוב:
החיים לא שואלים אם נוח לך.
אבל הם כן נותנים לך לבחור אם להילחם או לעצור.
והיא?
היא בחרה להמשיך.
לפני העלייה חשוב להבין דבר אחד: יהיה קשה. לא קשה יפה, אלא באמת - בדידות, חוסר הבנה, עייפות. אבל זה לא אומר שטעית. זה אומר שאת גדלת. תני לעצמך זמן, אל תדרשי מעצמך להיות חזקה כל יום, ואל תשווי את עצמך לאלה שכבר כאן הרבה זמן. את לא נכשלת - את רק מתחילה את הדרך שלך.
