רשות העתיקות

רשות העתיקות רשות העתיקות - לגעת בעבר. לחשוף את העבר. לפענח את העבר.

רשות העתיקות היא המוסד המקצועי המוביל בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל; הגוף הממלכתי האחראי על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות; על חשיפתם, שמירתם, שימורם, חקירתם ופרסומם, ועל ניהול אוצרות העתיקות של ישראל. אנו פועלים להנחלת המורשת בקרב הציבור, למען הדור הזה והדורות הבאים.

מבצע הנדסי יוצא דופן בקריית גת: מקווה טהרה בן כ-2,000 שנה במשקל 25 טונות הותק ממקומו בשלמותו! >>>>המקווה בן ה-2,000 שנה,...
17/09/2026

מבצע הנדסי יוצא דופן בקריית גת: מקווה טהרה בן כ-2,000 שנה במשקל 25 טונות הותק ממקומו בשלמותו! >>>>

המקווה בן ה-2,000 שנה, שנחשף בחפירת רשות העתיקות בשכונת כרמי גת, ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל, מעיד על קיומו של יישוב יהודי מתקופת בית שני שלא היה ידוע במחקר * הוא הונף באמצעות מנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות, ובעתיד יוחזר ויוצג בשטח ציבורי פתוח בלב שכונת כרמי גת

איך מעתיקים ממקומו מקווה טהרה שלם בן כ-2,000 שנה, במשקל 25 טון?
במבצע הנדסי-שימורי מורכב, העבירו לאחרונה משמרי מינהל השימור של רשות העתיקות למשמורת באוצרות המדינה מקווה מתקופת בית השני, שהתגלה בחפירה ארכיאולוגית בשכונת כרמי גת שבקריית גת כחלק מעבודות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל להקמת שכונת "כרמי גת צפון" בצפון העיר. המבצע יצא לפועל במטרה להגן על המבנה הקדום מפגיעה במהלך עבודות הפיתוח של השכונה. בתום השלמת העבודות, יוחזר המקווה לאתר וישולב בשטח ציבורי פתוח שיעמוד בלב השכונה החדשה.

מקווה הטהרה התגלה בחפירה שניהלה רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל. גילויו סיפק עדות ברורה לקיומו של יישוב יהודי במקום לפני כ-2,000 שנה. בחפירת היישוב התגלו גם כלי מידה מאבן, אשר לפי ההלכה אינם מקבלים טומאה, ואשר היו נפוצים בשל כך בשימוש בקרב יהודים בתקופת בית שני.

לדברי אלנה קוגן זהבי, מעין מרגוליס ושירה ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "היישוב היהודי שגילינו כאן, הוא הראשון והיחיד המוכר באזור זה. בשפלת יהודה מוכרים אמנם מוכרים יישובים יהודיים רבים מהתקופה הרומית, אבל בתפר שבין שפלת יהודה לצפון הנגב - לא היה ידוע עד עכשיו על יישוב יהודי".

על פי הממצאים בחפירה, היישוב ננטש, ככל הנראה, בימי מרד בר כוכבא. רק לאחר כ-500 שנה, בתקופה הביזנטית, התחדש היישוב במקום - הפעם, בהרכב אוכלוסייה אחר.

עם התקדמות עבודות הפיתוח, ניצבו אנשי מינהל השימור של רשות העתיקות בפני משימה חריגה: הצורך להעתיק מהמקום באופן זמני מבנה עתיק, השוקל כ-25 טונות ושרוחבו כ-4 מטרים, ולהעבירו בשלמותו אל אוצרות המדינה.

ארבעה מאנשי מינהל השימור עבדו במשך כשבועיים סביב המקווה, שהיה טמון באדמה. תחילה הם חפרו סביבו, וחשפו אותו מכל צדדיו. לאחר מכן בוצעו מתחתיו קידוחים צפופים, ובתוכם הושחלו קורות פלדה אשר חיזקו את המבנה ואפשרו לנתקו מן הקרקע.
גם הטיח העתיק שעל דופנות המקווה חייב טיפול מיוחד. כדי למנוע ממנו להתקלף בשל הרעידות הצפויות במהלך ההנפה והנסיעה, הוא כוסה בגזות ובחומרי הדבקה. המבנה כולו דופן וחוזק בחומר מוקצף, כדי שיוכל לעמוד בהרמה ובטלטלות הדרך.

אלא שגם לאחר שהמקווה נותק מן הקרקע, האתגר היה רחוק מסיום. בשל המרחק בין נקודת העמידה של המנוף לבין המקווה, נדרש מנוף ענק בעל כושר הרמה של 300 טונות כדי להניף את המבנה שמשקלו 25 טונות. רוחבו החריג של המקווה - כ-4 מטרים - חייב גם שימוש בעגלה ייעודית להובלת מטענים רחבים.

הובלת המקווה לבית גוברין הפכה למבצע בפני עצמו. לצורך מעבר המטען הרחב נסגר הכביש לתנועה, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה.

"ברגע שמרימים מבנה כזה, אין דרך חזרה", אומר איל קאחו, משמר בכיר ברשות העתיקות, שהוביל את המבצע. "אם הוא מתפרק - איבדנו את המקווה. לכן, צריך לחשוב על כל פרט מראש. יום לפני מבצע כזה אתה לא ישן. אתה בלחץ, כי האחריות היא שלך ואין מחיר לטעויות. גם אחרי 36 שנה ברשות העתיקות, בכל פעם האדרנלין עולה מחדש".

מקווה הטהרה הגיע לאוצרות המדינה בשלמותו. בעתיד, הוא יוחזר לכרמי גת וישולב בשטח ציבורי פתוח בלב השכונה.

מעניין? שתפו! גמר חתימה טובה

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

סוכות מגיע, וזה הזמן לחגוג עם רשות העתיקות! בחול המועד סוכות, רשות העתיקות מזמינה אתכם למסע ארכיאולוגי ברחבי הארץ, עם חפ...
16/09/2026

סוכות מגיע, וזה הזמן לחגוג עם רשות העתיקות!

בחול המועד סוכות, רשות העתיקות מזמינה אתכם למסע ארכיאולוגי ברחבי הארץ, עם חפירות, סדנאות, משחקים, יצירה והרבה היסטוריה מרתקת.

🏺 בפארק תמנע תוכלו לסנן עפר ממקדש האלה חתחור ולחפש רמזים מהעבר.
🏺 בגן הלאומי ממשית תתנסו במלאכות קדומות.
🏺 באשקלון מחכה פסטיבל עם הדרכות, סדנאות יצירה וחוויות באתרים העתיקים.
🏺 בתל ירמות תוכלו להצטרף לחפירה ארכיאולוגית למשפחות, לסיורים ולפעילויות ברוח החג.
🏺 בצפון תוזמנו ליצור פסיפסים ולשחק במשחקים קדומים על גדת נחל ציפורי, להציץ אל הפסיפסים והתגליות מבית הכנסת העתיק בחוקוק בתערוכה בבית יגאל אלון, ואפילו להצטרף לחפירה ארכיאולוגית באתר המורשת עין קשתות.

מחכים לחגוג איתכם!

צילומים: עינת עמבר-ערמון , יניב ברמן ואמיל אלג'ם, רשות העתיקות

11/09/2026

לכבוד השנה החדשה, אנחנו מאחלים שגם השנה הבאה תהיה מלאה בסיפורים וגילויים מרתקים מעל ומתחת לפני השטח.
שנה טובה מרשות העתיקות🍯🍎🪏

אילו כלים יעלו על שולחן החג שלכם? כלי חרס, זכוכית, נייר או פלסטיק? חוקרים משערים שכבר לפני 2,000 שנה, יוצרו עבור עולי הר...
09/09/2026

אילו כלים יעלו על שולחן החג שלכם? כלי חרס, זכוכית, נייר או פלסטיק?
חוקרים משערים שכבר לפני 2,000 שנה, יוצרו עבור עולי הרגל לירושלים סירים חד פעמיים

לפני מאות שנים, כשעדיין לא הייתה מצלמה שתתעד את הדרך, העלו נוסעים שחזרו מארץ הקודש את רשמיהם על הכתב. סיפור מסעם הפך, לע...
08/09/2026

לפני מאות שנים, כשעדיין לא הייתה מצלמה שתתעד את הדרך, העלו נוסעים שחזרו מארץ הקודש את רשמיהם על הכתב. סיפור מסעם הפך, לעיתים, לספר, ובו תיאורי דרך, מפות ואיורים של המקומות שבהם ביקרו - פריטים שהפכו עם הזמן לבעלי ערך הסטורי שלא יסולא בפז.

אוסף הספרים הנדירים של רשות העתיקות, שנשמר בספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל בירושלים, כולל ספרים שהודפסו בין המאות ה־16 וה־19, ורבים מהם עוסקים במסעות ובעלייה לרגל לארץ הקודש.

לצד חיבוריהם של עולי רגל אירופים, שמורים באוסף גם תיאורי מסעות של חוקרים ושל משלחות צבאיות שפעלו באזור.

הספר העתיק ביותר באוסף הודפס בוונציה בשנת 1519. זוהי מהדורה של חיבור מאת הנזיר הדומיניקני בורכארד מהר ציון, שסייר בארץ הקודש בשלהי המאה ה־13 ותיאר את המקומות שבהם ביקר.

המהדורה כללה כלי עזר יוצא דופן לתקופה, שנועד לאפשר לקוראים להתמצא בחיבור ולהצליב בין המקומות המתוארים בו, לבין מקורות מקראיים. פרט זה ממחיש, שהספרים באוסף לא היו רק סיפורי מסע: הם נועדו גם לשמש לארגון ידע ולחיבור בין המרחב הגאוגרפי, לבין הטקסטים שהכירו קוראיהם.

מחברי הספרים הגיעו מרקעים שונים. הם היו אנשי דת, סוחרים, בני אצולה, וחוקרים ממדינות שונות באירופה. כל אחד מהם, בחר להתמקד בפרטים אחרים שהעסיקו אותו - מהדרכים והאתרים שבהם עבר, ועד למנהגים, למסחר, לדת, ולקבוצות האוכלוסייה שפגש בארץ.

המפות והתחריטים המלווים את הכתבים מוסיפים לתיאורים שכבה חזותית. הם מאפשרים לקורא כיום לבחון לא רק מה ראו הנוסעים, אלא גם כיצד בחרו לתעד, למיין ולהציג את הארץ בפני הקוראים שמעבר לים.

ואם כל זה עשה לכם חשק להגיע וללמוד באוירה המדהימה של הספריה, או - בפרט, להיחשף לאוסף, אנחנו שמחים לפתוח סיור המציג את אוסף הספרים הנדירים. קישור בתגובות.

מעניין? שתפו!

צילומים: יולי שוורץ ואמיל אלג'ם, רשות העתיקות

כשמארק אברהמי, ראש ענף התמחויות בשימור ברשות העתיקות, ניגש לשמר את קירות החדר המלכותי שמעל לתיאטרון הקדום בגן הלאומי הרו...
06/09/2026

כשמארק אברהמי, ראש ענף התמחויות בשימור ברשות העתיקות, ניגש לשמר את קירות החדר המלכותי שמעל לתיאטרון הקדום בגן הלאומי הרודיון, הוא עוד לא ידע שעבודתו תוסיף נדבך לידע ההיסטורי על האתר החשוב >>

בשנת 15 לפנה"ס הגיע מרקוס ויפסניוס אגריפה - חתנו של הקיסר אוגוסטוס, שהיה אחראי על מפעלי בנייה גדולים ברומא, ואחד האנשים החזקים באימפריה הרומית, לביקור ביהודה. שנים קודם לכן פיקד אגריפה על הצי שניצח בקרב אקטיום את כוחותיהם של מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה מלכת מצרים - קרב ימי מכריע, שסלל את הדרך לעלייתו של אוגוסטוס לשלטון ברומא ולסופה של ממלכת מצרים התלמית.

הורדוס, מלך יהודה ובעל בריתה של רומא, ביקש להרשים את האורח החשוב.

לפי כתבי יוסף בן מתתיהו, הוא ערך לאגריפה סיור במפעלי הבנייה הגדולים שלו, אירח אותו בנדיבות והביא אותו גם להרודיון.

החדר המלכותי נמצא בראש מערך המושבים של התיאטרון, מול הבמה. פרופ' אהוד נצר ז"ל מהאוני' העברית , שחשף את התיאטרון ואת החדר המלכותי שמעליו, הציע כי החדר המלכותי עוטר מחדש בציורי קיר לכבוד ביקורו של אגריפה בהרודיון.

ד"ר סילביה רוזנברג, חוקרת אמנות וארכאולוגיה קלאסית ולשעבר אוצרת בכירה במוזיאון ישראל, שחקרה את ציורי הקיר, הצביעה על הקשר האפשרי בין עיטורי החדר לבין ניצחונותיו של אוגוסטוס, שאגריפה היה שותף להם: על הקירות צוירו חלונות פתוחים אל נופים דמיוניים, ובהם מראות מהנילוס ותנין, ובין קטעי הציור התגלה גם תיאור של ספינות מלחמה, שייתכן כי נועד להנציח את ניצחון אוגוסטוס בקרב אקטיום.

אבל כיצד אפשר לדעת שהחדר עוצב מחדש במהירות? כאן נכנסת לתמונה עבודתם של מומחי השימור של רשות העתיקות.

"כשבחנו את הקירות, זיהינו שתי שכבות עיטור", מספר מארק אברהמי, ראש ענף התמחויות בשימור ברשות העתיקות. "השכבה הקדומה צוירה בטכניקת פרסקו - ציור באמצעות פיגמנטים על טיח לח. כשרצו לעצב את החדר מחדש, חרטו חריצים על פני הפרסקו הקדום, משום שקשה להצמיד חומר חדש למשטח החלק שלו. מעליו הניחו שכבת טיח דקה, ועליה ציירו בטכניקת סקו - ציור על טיח יבש".

לדברי אברהמי, הבחירה בטכניקה מלמדת גם על קצב העבודה: "ציור פרסקו הוא תהליך ממושך, שמחייב להכין את הטיח ולצייר בכל פעם רק את השטח שאפשר להשלים בעודו לח. בסקו אפשר לצייר ישירות על הטיח היבש, ולכן העבודה מהירה יותר. בשטח זיהינו גם נזילות צבע וסימנים נוספים המעידים שהעיטור נעשה במהירות. ייתכן, אם כך, שבוני הארמון מיהרו להשלים את עיצוב החדר וציורי הקיר לקראת ביקורו של אגריפה, במטרה להרשים את אחד האנשים החזקים באימפריה הרומית".

מעניין? שתפו!

צילום: יניב ברמן ואמיל אלג'ם, רשות העתיקות

השבוע, עשו ילדי כיתות א' את צעדיהם הראשונים בבית הספר, ובהתרגשות גדולה, החלו לרכוש מיומנות חדשה - קריאה וכתיבה. אות אחר ...
03/09/2026

השבוע, עשו ילדי כיתות א' את צעדיהם הראשונים בבית הספר, ובהתרגשות גדולה, החלו לרכוש מיומנות חדשה - קריאה וכתיבה. אות אחר אות, מילה אחר מילה, הם ילמדו לכתוב את שמם, ולצרף מילים למשפטים.

גם לפני כ-2,000 שנה, חייבה הכתיבה והקריאה תרגול: באוסף מגילות מדבר יהודה, הנשמר בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים ומטופל ע"י משמרות רשות העתיקות, ישנן מספר פיסות קלף אשר שימשו, כנראה, לתרגילי כתיבה - עדות נדירה לרגעים שקדמו לכתיבתה של מגילה חדשה.

הקריאה והכתיבה בעולם העתיק היו מיומנויות מקצועיות, כאשר בקצה העליון של סרגל יכולות הכתיבה - ניצבו הסופרים. אמנם, בכל תרבויות הכתב בעת העתיקה, יוחס לסופרים תפקיד חברתי חשוב, אך בקרב היהודים הם זכו למעמד גבוה במיוחד; סופר מיומן לא הסתפק בהעתקה "עיוורת" של טקסטים, אלא היה גם מומחה לכתבים שהעתיק - ובראש ובראשונה, לתורה וליתר ספרי המקרא. הידע הזה הקנה לסופרים היהודים סמכות דתית, ובפועל הם שימשו גם משפטנים ומורי תורה.

סופרים מתלמדים נהגו, בדרך כלל, לתרגל את כתיבתם על אוסטרקונים - שברי כלי חרס זמינים, שהיו למעשה פסולת בשימוש חוזר. גם סופרים מיומנים העדיפו שלא לבזבז חומרי כתיבה יקרים לצורך בדיקת הקולמוס והדיו או כהכנה לכתיבה. לשם כך, הם השתמשו בפיסות קלף קטנות או מאיכות נמוכה.
בין המגילות שהתגלו במערות קומראן זיהו החוקרים לפחות שלושה תרגילי כתיבה על פיסות קלף כאלה.

לדברי ד"ר אורן איבלמן, חוקר מגילות ברשות העתיקות, "פיסות הקלף הללו מעניקות לנו הצצה נדירה לתהליך העבודה של הסופרים בעולם העתיק. בדרך כלל נשמרו המגילות המוגמרות, ואילו כאן אנו פוגשים דווקא רגע אנושי של "מאחורי הקלעים": את שלב ההכנה והתרגול שקדם לכתיבה".
כתב היד על גבי פיסות הקלף מעיד כי כותביהן היו סופרים מיומנים, וכדי לבדוק את איכות הקולמוס והדיו הם תרגלו, בעיקר, כתיבת שמות.

בקטע היותר גדול מבין שלוש הטיוטות, זיהו החוקרים רשימת שמות עבריים, ארמיים ויווניים, שנכתבה בכתיב לא סטנדרטי. בחלק מהמקרים, הסופר תרגל כתיבת כמה שמות המתחילים באותה האות, ולאחר מכן - עבר לקבוצת שמות שמתחילים באות נוספת. "אם מסתכלים טוב, רואים שיש רצף של שמות שמתחילים באות מ' - כמו מלכיה ומפיבשת, ולאחר מכן עובר הסופר לשמות המסודרים לפי סדר ה-א"ב החל באות ב'. ניתן לזהות שמות כמו בניבן ובסרי, ואחריהם גדי, דלוי וכן הלאה", אומר ד"ר איבלמן.

על פיסת מגילה אחרת שנמצאת באוסף, נכתב השם "מנחם" כמה פעמים, בצורות שונות ובכיווני כתיבה שונים.

בפיסת המגילה השלישית, חוזר באופן דומה השם "ישחק" - כתיב של השם יצחק - ולצידו זוהו שברי פסוקים מספר בראשית, שגם מזכירים את יצחק. "שרבוט הפסוקים, עשוי ללמד שאותו סופר זכר את הספר כולו - או לפחות חלקים נרחבים ממנו - בעל פה", אומר ד"ר איבלמן.

"הכתיבה החופשית על פיסות הקלף, לצד הבחירה בשמות, בסדר האלף-בית ובפסוקים מספר בראשית, מעידה כי שלושת הסופרים היו בעלי ידע נרחב והשכלה גבוהה - יכולות שלא היו נחלת הכלל באותה תקופה", אומר ד"ר איבלמן.

מעניין? שתפו!

צילום: שי הלוי, הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי, ויולי שוורץ, רשות העתיקות

01/09/2026

Nas Daily הגיע לבקר בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל!
הוא פגש מגילות, ואפילו חרבות ממדבר יהודה... מוזמנים לראות איך נראית השמירה על האוצרות ההיסטוריים עמוק מתחת לאדמה👇

עם פתיחת שנת הלימודים, חזרנו לחפירת רשות העתיקות במקום שבו תלמידים נהגו לשחק ולבעוט לשער: מגרש הכדורגל של בית הספר האזור...
01/09/2026

עם פתיחת שנת הלימודים, חזרנו לחפירת רשות העתיקות במקום שבו תלמידים נהגו לשחק ולבעוט לשער: מגרש הכדורגל של בית הספר האזורי דרכא בית ירח >>>

בשנת 2014, לקראת הקמת אולם ספורט חדש בבית הספר, ניהלה רשות העתיקות חפירה בשטח המגרש. זו לא היתה חפירה שגרתית, שכן בית הספר עמד ממש בתחומו של תל בית ירח - אחד היישובים הגדולים והחשובים מתקופת הברונזה הקדומה (3800-2400 לפנה"ס) בדרום הלבנט.

התל שוכן סמוך למקום שבו הירדן יוצא מהכנרת. לפני כ-5,000 שנה, עמד כאן אחד המרכזים העירוניים הגדולים והחשובים באזור, ובו ביצורים, רחובות מתוכננים, בתי מגורים ומבני ציבור שונים.

בתל, שנחפר פעמים רבות לאורך עשרות שנים, התגלו עדויות למפגש בין אוכלוסיות ותרבויות שונות, ובהן גם כלי חרס שזכו לכינוי “כלי בית ירח” והפכו לאחד מסימני ההיכר של האתר – כלים יפהפיים הממורקים באדום ובשחור, הקשורים למסורת שמקורה באזור דרום הקווקז ומזרח אנטוליה.

החפירה במגרש בית הספר הייתה אמנם קטנה יחסית, אך עשירה בממצא. התגלו בה חמש שכבות יישוב שונות, זו מעל זו. שרידי קירות, רצפות, חדרים, סמטה ושטחים פתוחים, העידו כי בני אדם חיו באזור זה כמעט ברציפות במשך מאות שנים.

החפירה הניבה ממצאים רבים, ובהם כלי בישול והגשה, קנקנים, כלי צור, מכתשים ועוד. אלה, מלמדים שזה היה אזור מגורים, שבו הכינו מזון ומשקאות ואכלו יחד. עצמות של צאן, בקר, צבי ויחמור סיפרו על בעלי החיים שהתושבים גידלו, וגם כאלו שצדו.

"בחפירה התגלו גם צדפות מהכנרת, שחלקן נאכלו וחלקן עובדו ושימשו, כנראה, לשיבוץ בחפצי נוי", מספר ד"ר אמיר גולני, שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות. "צדפה אחת הגיעה מחוף הים התיכון וחוררה במכוון, ככל הנראה כדי לשמש כתליון או כקישוט - עדות לקשרים שקיימו תושבי המקום עם אזורים מרוחקים יותר".

אחד הממצאים המיוחדים היה צלמית חרס קטנה, שעוצבה בדמות בעל חיים ממשפחת הסוסיים - ככל הנראה חמור. למעשה, בתל בית ירח נחשפו עד היום 55 צלמיות בעלי חיים - המספר הגבוה ביותר באתר מתקופת הברונזה הקדומה באזור. תפקידן של צלמיות בעלי החיים בתקופת הברונזה הקדומה אינו ידוע; במחקר הוצעו אפשרויות שונות, ובהן שימוש כצעצועים, כקמעות, כאמצעי לימוד או כחפצים בעלי משמעות פולחנית.

“החפצים שמצאנו מאפשרים לנו להתוודע לחיי היום־יום של האנשים שחיו בתל בית ירח - כיצד הכינו מזון, באילו כלים השתמשו ואילו בעלי חיים היו חלק מעולמם", אומר ד"ר גולני. "יש משהו מיוחד בכך שכיום, לומדים ומשחקים באותו מקום שבו התקיימו חיי קהילה גם לפני אלפי שנים”.

שנת לימודים מוצלחת ומלאה בתגליות!

מעניין? שתפו!

צילום: אמיר גולני, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות.

מתחת לחנות בעיר העתיקה בירושלים, המתינו שרידיו של מפעל לייצור סבון >>>העדויות הקדומות ביותר לחומרים דמויי־סבון מוכרות ממ...
30/08/2026

מתחת לחנות בעיר העתיקה בירושלים, המתינו שרידיו של מפעל לייצור סבון >>>
העדויות הקדומות ביותר לחומרים דמויי־סבון מוכרות ממסופוטמיה - באיזור עיראק של ימינו, כבר לפני כ- 4,500 שנה.

לא רבים יודעים שבירושלים, פעלה תעשיית סבון מפותחת כבר בתקופה הממלוכית, ובתקופה העות'מאנית היא היתה ענף חשוב ומשגשג, אשר דרש מומחיות, מתקני בישול ייעודיים וימי עבודה ארוכים.

בשנת 2003, נחשפו בעיר העתיקה בירושלים, בחפירה של ד"ר תאופיק דעאדלה מטעם רשות העתיקות, שרידיו של מפעל לייצור סבון.

בחפירה נחשף מתקן בישול שצורתו מזכירה שעון חול. המתקן העיקרי במסבנה היה סיר מתכת גדול שבו בושל השמן לטובת יצירת הסבון. הסיר הונח, ככל הנראה, בתוך בריכה בנויה מאבן, שבחלקה התחתון היה בנוי תא בערה.

תהליך הייצור דרש ידע מקצועי וסבלנות: שמן זית עורבב עם סיד ומים ועם אפר עשיר באשלג, שהופק משרפת הצמח מלחית הבורית. התערובת בושלה במשך ימים אחדים, ולעיתים במשך שבוע ואף שבועיים.

בתום הבישול נוצק הסבון הנוזלי על רצפתו של אולם מרווח, והושאר להתייבש.
לאחר שהתקשה, נחתך משטח הסבון לקוביות, ועל כל אחת מהן הוטבע במיומנות סמל המפעל באמצעות פטיש מיוחד, במעין סרט רץ”.

הקוביות המסומנות נאספו ונערמו זו על גבי זו במגדלים, שבהם נמשך הייבוש הסופי עוד שבועות אחדים. רק לאחר השלמת התהליך הארוך, היה הסבון מוכן לשימוש.

תעשיית הסבון הייתה חלק חשוב מכלכלת ירושלים: מהמקורות ההיסטוריים ידוע על 18 מפעלי סבון שפעלו בעיר במהלך המאה ה־16. ייתכן שהמתקנים שנחשפו השתייכו לאחד המפעלים הנזכרים במקורות אלה, אך אין כיום אפשרות לזהות בוודאות לאיזה מהם.

המפעל נאטם וכוסה במילויי עפר במאה ה־18 או ה־19, כאשר האולם הוסב לחנות בשוק. מתחתיו התגלו גם שרידים קדומים יותר – עדות לשינויים שעבר המקום לאורך מאות שנים.

מעניין? שתפו!

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

תמונת השחזור: שחזור איזומטרי של ד"ר תאופיק דעאדלה; עיבוד חזותי באמצעות Ai

Address

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, גבעת רם
ירושלים

Telephone

+972733507350

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when רשות העתיקות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share